יחסי ציבור לרואי חשבון

בכל רגע נתון יוצא חוזר רשות המסים חדש, תקן חשבונאי מתעדכן או רגולציה משתנה. המירוץ הזה, שבו שירותי ביקורת וחשבונאות בסיסיים הפכו ל'סחורה' (Commodity), דורש מכל משרד רואי חשבון לבלוט מעל הרעש ולהציע ערך מוסף, ואחת הדרכים החזקות ביותר לעשות זאת היא באמצעות יחסי ציבור.

גם משרדי בוטיק מתמחים או פירמות בינוניות יכולים לבסס את מעמדם בכלי התקשורת הכלכליים החשובים ביותר: גלובס, TheMarker, כלכליסט ומדורי המשפט, כמי שמכתיבים את הטון המקצועי.

כשאנחנו מקדמים את השותפים במשרד אל קדמת הבמה כפרשנים, המנכ"לים, סמנכ"לי הכספים (CFOs) ובעלי השליטה רואים אותם כ'מורי נבוכים' (Trusted Advisors) וכמשרד שחייבים להתייעץ איתו בצמתים קריטיים.

זה ההבדל הדק בין 'עוד רואה חשבון' לבין 'השותף האסטרטגי' בתחום המיסוי או הפיננסים. אחד הלקוחות שלנו, שותף מיסוי בכיר, הגדיר את זה: 'הפכתם את השותפים שלנו מהאנשים שרק חותמים על הדו"ח, לאוטוריטה המקצועית שהלקוח מתקשר אליה לפני כל החלטה עסקית דרמטית'.

כל כמה שניות, קרן חדשה מוכרזת, 'אקזיט' נסגר או שותף מפרסם תזה חדשה. המירוץ האינסופי הזה, שבו 'כסף חכם' הפך לסחורה, דורש מכל קרן הון סיכון לבלוט מעל הרעש, ואחת הדרכים החזקות ביותר לעשות זאת היא באמצעות יחסי ציבור. גם קרנות בוטיק או קרנות ראשונות (Emerging VCs) יכולות לבסס את מעמדן בכלי התקשורת החשובים ביותר: גיקטיים, TheMarker, כלכליסט-טק, TechCrunch, ופודקאסטים מובילים של התעשייה.

כשאנחנו מקדמים את שותפי הקרן (GPs) אל קדמת הבמה, היזמים המבטיחים ביותר והמשקיעים בקרן (LPs) רואים אותם כמובילי דעה (Thought Leaders) וכקרן שחייבים לפנות אליה. זה ההבדל הדק בין 'עוד קרן נחמדה' לבין 'ה-Go-To Fund' בתחום ההתמחות שלה. אחד הלקוחות שלנו, שותף-מנהל (Managing Partner) בקרן סייבר, הגדיר את זה: 'הפכתם את השותפים שלנו לאוטוריטה המקצועית שכל יזם בתחום רוצה בגב שלו'.

אנחנו מומחים ב-PR למשרדי ראיית חשבון (CPA), פיננסים ורגולציה. אנחנו מביאים איתנו ניסיון של מעל 17 שנה מתוך הליבה של עולם העיתונות הכלכלית בישראל. אנחנו יודעים איך לזקק את הסוגיות החשבונאיות והמיסויות המורכבות ואת הערך המוסף הייחודי של השותפים במשרד, ולהפוך אותם לסיפור כלכלי חד שסמנכ"לי כספים (CFOs), מנכ"לים ודירקטוריונים מבינים, מעריכים ורוצים לשכור את שירותיו.

התחרות שלכם כמשרד רואי חשבון היא על הלקוחות האסטרטגיים ביותר (Strategic Clients) – חברות הייטק בצמיחה, תאגידים ובעלי שליטה. הלקוחות האלו (ובעיקר ה-CFOs והמנכ"לים שלהם) בוחנים אתכם לא רק על הדו"חות, אלא על ההבנה העסקית והערך המוסף (Business Advisory) שתביאו לשולחן.

כאן אנחנו נכנסים לתמונה. כמי שניהל את האסטרטגיה התקשורתית של יוניקורן (Gong.io) ושימש כדובר של מותג צרכני ענק (פנגו), אנחנו מכירים מבפנים את העולם של הלקוחות שלכם. אנחנו יודעים איך חברות מובילות חושבות ומה הן מחפשות ביועצים שלהן.

הניסיון הזה הוא היתרון התחרותי החזק ביותר שאתם יכולים להציג. זו ההוכחה המיידית שלכם ללקוח הפוטנציאלי שאתם משחקים בליגה של הגדולים – לא רק כי אתם מכירים את התקן החשבונאי, אלא כי אתם מבינים איך בונים עסקים מצליחים.

יחסי ציבור לרואי חשבון הם היכולת להוכיח ללקוחות שאתם לא רק 'מבקרים', אלא שותפים אסטרטגיים (Trusted Advisors) שמדברים את השפה העסקית שלהם. זו ההוכחה שלכם למה אתם הבחירה הנכונה ללוות את הצמיחה שלהם.

למה רואי חשבון צריכים יחסי ציבור?

הסיבה הראשונה והמובהקת היא שגיוס הלקוחות האסטרטגיים (Client Acquisition) הבא שלכם יעבוד הרבה יותר טוב לצד יחסי ציבור. תחשבו על ה**-Due Diligence (בדיקת נאותות)** שמנכ"לים, סמנכ"לי כספים (CFOs) ויושבי ראש ועדות ביקורת עושים עליכם: כשהם יחפשו את שם המשרד ואת שמות השותפים בגוגל, מה הם ימצאו?

יחסי ציבור הם מכפיל כוח אדיר כי הם מבססים אתכם כפירמה מובילה (Top-Tier Firm) ומספקים ולידציה חיצונית (External Validation) חיונית עוד לפני פגישת ההיכרות הראשונה. מעבר לכך, ללקוחות עסקיים יהיה קשה מאוד "לקנות" את הייעוץ שלכם ולסמוך עליכם בנושאים פיננסיים רגישים אם לא יכירו אתכם כסמכות. בעולם השירותים המקצועיים, המוניטין של השותף הוא הנכס היחיד שקובע.

תחשבו על הדילמה כך: סמנכ"ל כספים (CFO) בוחן שני משרדי רו"ח למתן שירותי ייעוץ או ביקורת מורכבת. האחד 'טכני', גנרי ולא מוכר. השני, השותפים שלו מצוטטים בקביעות ב'גלובס' ו'כלכליסט' כפרשנים כלכליים, ומופיעים בכנסים כסמכות בתחומם.

את מי הם ירצו לצידם בחדר הישיבות?

משרדים שהשקיעו ביחסי ציבור גוזרים דיבידנדים דרך פרמיה בשכר הטרחה (Premium Fees). בתקופות של אי-ודאות כלכלית או רגולטורית, מותגים חזקים לא צריכים 'להזיע' כדי להסביר למה הם יקרים יותר; הם נהנים מזרם לקוחות יציב ושומרים על אמון הלקוחות הקיימים בזכות המוניטין שיצרו. הנוכחות התקשורתית הזו מייצרת ביטחון (Trust), מוציאה אתכם ממשבצת ה'ספק הטכני' ומפחיתה חסמי כניסה עבור התיקים היוקרתיים והמורכבים ביותר שאתם רוצים במשרד.

הסיבה השנייה היא שהמלחמה על הטאלנטים (The War for Talent) תעבוד הרבה יותר טוב לצד יחסי ציבור. תחשבו על ה**-Due Diligence (בדיקת הרקע)** שמתמחים מצטיינים ורואי חשבון צעירים (Gen-Z) עושים עליכם לפני שהם שולחים קורות חיים: כשהם יחפשו את שם המשרד ואת שמות השותפים בגוגל, מה הם ימצאו? יחסי ציבור הם מכפיל כוח אדיר כי הם מבססים אתכם כפירמה חדשנית ומובילה (Top-Tier Employer) ומספקים ולידציה חיצונית שהמשרד הוא לא 'עוד מפעל לדו"חות', אלא מקום עם משמעות ואופק. לדור הצעיר יהיה קשה מאוד 'לקנות' את הבטחות הגיוס שלכם אם הם יראו משרד אנונימי ומיושן.

מה התועלות של יחסי ציבור לרואי חשבון

בניית אמון וביסוס מוניטין מול לקוחות אסטרטגיים, רגולטורים והקהילה העסקית -

בעוד שקרנות הון סיכון מוכרות 'חלומות', משרדי רואי חשבון עוסקים במוצר החשוב ביותר לעסקים: ודאות ושקט נפשי (Peace of Mind). המשרד צריך לשכנע את המנכ"ל, סמנכ"ל הכספים (CFO) וועדת הביקורת שהוא מבין את הסביבה העסקית והרגולטורית המשתנה טוב יותר מהמתחרים, ושהשותפים שלו הם 'היועצים האסטרטגיים' (Trusted Advisors) שיודעים לנווט את הספינה בבטחה. יחסי ציבור עקביים וחכמים יוצרים חומת מגן תדמיתית, מחזקים את הביטחון של הלקוחות הקיימים והפוטנציאליים במקצועיות שלכם, וממתגים את המשרד כגוף יציב, מעודכן ומוביל קטגוריה (Top-Tier Firm). ככל שהמגזר העסקי (דירקטורים ומקבלי החלטות) נחשף יותר לסיקור חיובי שמציג את השותפים שלכם כפרשנים בכירים וכאוטוריטות בתחומם, כך עולה הנכונות של חברות מובילות להעביר אליכם את התיקים המורכבים ביותר, לשלם פרמיה על המומחיות שלכם, ולהישאר נאמנים לאורך זמן.

חיזוק תדמית המשרד כאוטוריטה פיננסית ורגולטורית מובילה -

יחסי ציבור מאפשרים למשרד להציג את תפיסת העולם המקצועית שלו, לנתח מגמות מאקרו-כלכליות, ולהציג תובנות ייחודיות מתוך העבודה בשטח שמגדירות את הנישה שבה הוא מתמחה (כגון מיסוי הייטק, נדל"ן, או ביקורת פנים). כשהשותפים הבכירים מופיעים בעקביות במדיה הכלכלית המרכזית (גלובס, כלכליסט, דה מרקר) עם פרשנות חכמה ובעלת ערך לבעיות הבוערות במשק, המשרד תופס מקום של מוביל דעה (Thought Leader). זה מושך אליו שני קהלי יעד קריטיים: לקוחות אסטרטגיים (מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ודירקטורים) שמחפשים יועץ שהוא 'ראש גדול' ומבינים שהערך שלכם הוא מעבר לדו"ח הכספי; וגורמי הפניה (Referral Sources) כמו בנקים ועורכי דין, שמחפשים להפנות לקוחות למשרדים המובילים (Top-Tier) שיודעים לפתור בעיות מורכבות.

השפעה על קובעי מדיניות ורגולטורים -

בעולם החשבונאות והמיסוי, במיוחד בתקופות של שינויי חקיקה דרמטיים ואכיפה מוגברת (כמו רפורמות במיסוי בינלאומי, חוקי הלבנת הון, או מיסוי קריפטו), יש חשיבות אדירה לתדמית המשרד מול רשות המסים, משרד האוצר, רשות ני"ע ומקבלי ההחלטות בכנסת. יחסי ציבור נכונים יכולים למצב את המשרד ואת השותפים הבכירים כמי שמובילים את השיח המקצועי על 'מדיניות מס ראויה' וודאות כלכלית, ולא כטכנאים שמחפשים 'פרצות בחוק'. מיצוב כזה כ**'שומרי סף' (Gatekeepers) אחראיים ומוערכים** מייצר לגיטימציה ציבורית ומקצועית למהלכי התכנון שלכם, בונה אמון קריטי מול הלקוחות האסטרטגיים (שחוששים יותר מכל מהסתבכות עם הרשויות), ומסייע לכם להגן על האינטרסים של הלקוחות במסדרונות הרגולציה בצורה אפקטיבית.

משיכת לקוחות פרימיום (Premium Clients) ותיקים אסטרטגיים -

חשיפה חיובית ועקבית במדיה הכלכלית והעסקית (גלובס, כלכליסט, TheMarker) מבססת את המוניטין של המשרד כ'ליגה משל עצמו', במיוחד כשמדובר במאבק על לקוחות עוגן (Anchor Clients) או בהתמודדות על מכרזים יוקרתיים. מנכ"לים וסמנכ"לי כספים (CFOs) בחברות המובילות מחפשים יועצים עם גב מקצועי חזק ושם שלא דורש היכרות; הם רוצים לדעת שהם שוכרים את 'המוח הפיננסי המבריק ביותר'. יחסי ציבור טובים בונים את נרטיב המצוינות הזה בעקביות ויוצרים תחושת בלעדיות ויוקרה (Exclusivity): הלקוח מבין שאתם לא 'עוד ספק שירותים' שאפשר להתמקח איתו על המחיר, אלא שותף אסטרטגי מבוקש שהוא רוצה להבטיח שיהיה בצד שלו, לפני שהמתחרים שלו ישיגו אתכם.

ניהול משברים (Crisis Management) ושמירה על המוניטין -

משברים קורים גם במשרדים היציבים ביותר. לקוח בולט שנחקר בחשד להעלמת מס וגורר את שם המשרד לכותרות, מעילה שהתגלתה בחברה שאתם מבקרים, או תביעת רשלנות מקצועית – כל אלו יכולים להפוך לכותרת לא מחמיאה ב'כלכליסט' או 'גלובס'. יח"צ מקצועי יודע איך לבודד את האירוע, לשלוט בנרטיב התקשורתי, ולמזער נזקים תדמיתיים קריטיים מול הלקוחות הקיימים (שעלולים לחשוש ולעזוב), המערכת הבנקאית והרגולטורים. ניהול נכון של משבר יכול אפילו להפוך אותו להזדמנות להפגין חוסן מקצועי, נאמנות ללקוח ואחריות – מסר שדווקא מחזק את האמון של לקוחות אסטרטגיים, שמחפשים רואה חשבון שיודע לעמוד איתן גם כשהרוחות סוערות בחוץ.

חיזוק הפיתוח העסקי (BizDev) וסגירת עסקאות -

יחסי ציבור הם הדלק שמניע את המאמצים לגייס את הלקוחות הרווחיים והאסטרטגיים ביותר. יחסי ציבור מחזקים את ה'מותג' של המשרד ומייצרים הילה של הצלחה עוד לפני הפגישה הראשונה. תחשבו על התהליך: מנכ"ל או סמנכ"ל כספים (CFO) שנחשף קודם לכן לפרשנות מעמיקה שלכם ב'גלובס' או לראיון בפודקאסט כלכלי, מגיע לפגישת ההיכרות במשרדכם עם תחושת אמון (Trust) גבוהה מראש. ההכנה המוקדמת הזו ("Pre-suasion") הופכת את שיחת המכירה לקלה יותר, מקטינה את ההתנגדויות על גובה שכר הטרחה, ומגדילה משמעותית את הסיכוי שתסגרו את התיק ושהלקוח יבחר בייעוץ שלכם על פני מתחרים, מתוך הבנה שאתם האוטוריטה בתחום.

חיזוק המותג כמעסיק נחשק והקלת גיוס עובדים איכותיים (The War for Talent) -

המתמחים ורואי החשבון הטובים ביותר (Top Talent) לא מחפשים רק 'מקום עבודה', אלא מקפצה לקריירה ויוקרה מקצועית. כשמשרד רואי חשבון מוצג בתקשורת כגוף שמטפל בתיקים הגדולים במשק, כמוביל דעה רגולטורי וכ**'בית ספר למצוינות'** – הוא שובר את תדמית ה'מקצוע האפור' ומושך אליו שני סוגי טאלנטים קריטיים: המתמחים המבריקים ביותר: בוגרי האוניברסיטאות המובילות שרוצים ללמוד ממנטורים ידועים ולהיות חתומים על הצלחות מוכחות, ולא להיות עוד 'בורג במערכת'. מנהלים ושותפים לעתיד: רואי חשבון מנוסים שרוצים להצטרף לפירמה בצמיחה ששמה הולך לפניה ופותח דלתות בדרגים הגבוהים. יחסי ציבור למשרדי רו"ח עוזרים לעצב את 'היוקרה המקצועית' (Professional Prestige) ואת גאוות היחידה של העובדים הקיימים, וזה הופך לגורם המשיכה מספר אחת בשוק עבודה תחרותי שבו כולם נלחמים על כל עובד איכותי.

נוכחות דיגיטלית נכונה, במיוחד בלינקדאין, מגדילה את המעורבות ומייצרת פניות נכנסות (Inbound) חמות – בעיקר מיזמים מובילים (Deal Flow) שמחפשים את ה'כסף החכם' שלכם, וממשקיעי פרימיום (LPs). תכנים איכותיים שמציגים את תזת ההשקעה והמומחיות של השותפים (GPs) הופכים אתכם למגנט.

ניתן לבסס אותך כשותף/ה מנהל/ת (GP) כאוטוריט/ה (Thought Leader) בתעשייה על ידי השגת הזדמנויות דיבור בכנסי טכנולוגיה מרכזיים (כמו TechCrunch Disrupt, כנסי סייבר או AI – לרוב כדובר מומחה או שופט בתחרות סטארטאפים), פרסום מאמרי אורח ב'גיקטיים', 'פורבס' או 'כלכליסט-טק' המסבירים את תזת ההשקעה שלכם, והשתתפות באירועים שבהם היזמים המבטיחים ביותר (Deal Flow) והמשקיעים האסטרטגיים (LPs)

אנחנו ב-Creativity Value מתמחים ב-PR לרואי חשבון ומומחים פיננסיים. אנו מסייעים לכם לחדור את הרעש הרגולטורי, לבסס את מעמדכם כאוטוריטה מקצועית (Authority) מול הלקוחות האסטרטגיים והקהילה העסקית, ולהפוך מידע פיננסי מורכב לנרטיב של הצלחה עסקית באמצעות:

ייזום והשגת ראיונות עבור השותפים הבכירים במדורים הכלכליים והפיננסיים המובילים (גלובס, דה מרקר, כלכליסט), כדי לבסס אתכם כסמכות מקצועית (Authority) בלתי מעורערת מול מקבלי ההחלטות בארגונים (מנכ"לים, CFOs), בעלי שליטה ולקוחות אסטרטגיים.
ראיונות בפודקאסטים מקצועיים – מיקום השותפים בפודקאסטים כלכליים, משפטיים ועסקיים מובילים, המהווים כלי מרכזי לביסוס השותפים הבכירים במשרד כאוטוריטות (Thought Leadership) והצגת המשנה המקצועית והפתרונות שלכם לסוגיות מורכבות לעומק.
כתיבת מאמרי דעה ופרשנות מקצועית – הפיכת הידע והניסיון המעשי של השותפים בתחומי מיסוי, רגולציה, חשבונאות וניהול סיכונים, למאמרים שמוכיחים שאתם 'האוטוריטה המקצועית' (Authority) בתחומכם. מאמרים אלו מושכים אליכם את הלקוחות האסטרטגיים ביותר (מנכ"לים, סמנכ"לי כספים ובעלי שליטה) שמחפשים יועץ שיודע לתרגם מורכבות לפתרונות עסקיים.
בניית קשרים עם עיתונאי מפתח – ייזום פגישות היכרות לשותפים הבכירים עם כתבי הכלכלה, המשפט, שוק ההון והמיסוי המובילים (בגלובס, כלכליסט, TheMarker). המטרה: למצב אתכם כמקור המומחה (Go-To Source) והפרשן הבכיר שהם פונים אליו ראשונים לניתוח דו"חות, רפורמות או מגמות שוק, ובכך לבסס את האוטוריטה שלכם באופן קבוע מול הלקוחות העסקיים (מנכ"לים ו-CFOs) וקהילת העסקים כולה.
ניהול מהלכים תקשורתיים לבניית יוקרה (Prestige) – ניהול יחסי הציבור סביב ציוני הדרך האסטרטגיים של הפירמה, כגון: מיזוגים והתרחבות: הודעות על מיזוג עם משרדים אחרים או פתיחת מחלקות נישה חדשות (סייבר, ביקורת חקירתית, נאמנויות). גיוס טאלנטים אסטרטגיים: צירוף שותף בכיר חדש (למשל, בכיר לשעבר ברשות המסים או באוצר) המהווה 'שובר שוויון' בשוק. פרסום ידע בלעדי: הפצת סקירות מקצועיות, מדריכי מס שנתיים או סקרים כלכליים שמצוטטים בכל העיתונים ומשנים את השיח העסקי. נוכחות בכנסים: השתתפות השותפים בפאנלים המרכזיים בכנסים הכלכליים של המשק (כמו כנס אילת, ועידות העסקים או כנסי הלשכה) כמובילי דעה שקובעים את סדר היום.