בלוג - שהם לוי

פודקאסט הוא לא עוד ערוץ תוכן, הוא מנגנון אסטרטגי. כשהוא בנוי נכון הוא מייצר שלושה נכסים שקשה להשיג בדרך אחרת: אמון בקנה מידה, קשרים

יש רגע קבוע בעולם ה-B2B והוונצ’ר: מישהו שומע עליכם, מקבל אינטרודקשן, רואה תגובה שלכם בפוסט, או פוגש אתכם בכנס, והפעולה הראשונה שלו היא לא

ברוב החברות היחס ל-PR הוא יחס של שיווק, כלומר משהו שעוזר להישמע, להיראות, להיכנס לרדאר. אבל בקרן הון סיכון, בפרט לקראת השקעה בסבב A

שוק ההון סיכון של השנים האחרונות הפך לצפוף יותר, חכם יותר, וגם חשדני יותר. יש יותר קרנות, יותר אנגלים מתוחכמים להצעת ערך, יותר מתווכים

בקרן הון סיכון, מוניטין הוא לא תוספת נחמדה, הוא מנגנון שמקצר זמן, מוריד חיכוך ומייצר יתרון תחרותי כשהשוק צפוף. כששותף נתפס כסמכות, דברים קורים

קרן יכולה להיראות בלינקדאין כמו אוסף שותפים חזקים, ועדיין להפסיד עסקאות וגיוסי LP בגלל דבר אחד: אין לה קול מוסדי יציב. היזם נכנס לעמוד

כדי שלינקדאין יעבוד עבור שותף בקרן הון סיכון הוא חייב לעשות שלושה דברים בו זמנית: למשוך inbound איכותי, לסנן החוצה רעש, ולבנות אמון שמחזיק

גיוס Seed הוא לא תחרות מי מציג דק יפה יותר, הוא תהליך שבו משקיע מנסה להוריד אי ודאות מהר ככל האפשר. הוא שואל את

יש סיבה שפודקאסט איכותי יכול לעשות לקרן עבודה שמצגת לא מצליחה לעשות גם אחרי כמה שיחות. זה לא כי האודיו יותר טרנדי, אלא כי

יש משפט שחוזר בהרבה חדרי שותפים: אנחנו לא צריכים יחסי ציבור, אנחנו צריכים משקיעים ושרק הם יכירו אותנו. המשפט הזה נכון, אבל הוא מפספס