מדריך: יחסי ציבור לחברות סטארטאפ – כיצד עושים את זה נכון?

יחסי ציבור לסטארטאפים הפכו מ-"Nice to have" ל-"Must have".

מה? איך זה בכלל קרה? למה חברה בכלל צריכה להשקיע כדי להיחשף בכלי התקשורת?

כדי להסביר את המצב נצטרך לחזור קצת כמה שנים אחורה להיסטוריה.

השנה היא שנת 2020, משבר הקורונה פורץ במרץ 2020 ומביא איתו דווקא את אחת התקופות השחונות בגיוסי ההון בסטארטאפים.

שוקי ההון קורסים במרץ 2020 ואפילו מנהלי השקעות מאמינים שסוף העולם מגיע.

עוברים רק שלושה חודשים שבמהלכם הממשל האמריקאי מזריק כספים אדירים לכלכלה הגדולה בעולם והפדרל ריזרב מזרים נזילות.

כאן, עד לשנת 2022 מתחיל גל השקעות בסטארטאפים שטרם נודע כמותו. כל חברה קיבלה ומקבלת עשרות מיליוני דולרים. חלק מהחברות גם מאות מיליוני דולרים, הכספים מאפשרים להם לשרוד כמה שנים טובות עם הפסדים והכנסות נמוכות.

אמנם הגיעה תקופה של צמצומים בין 2022-2024, אבל הנה בשנת 2024 שוב תעשיית הסייבר פורחת – הכסף הגדול מגיע.

יחסי ציבור הפכו לחובה עבור הייטק וסטארטאפים, מהסיבה שכיום ענף ההייטק גדול פי 3-4 ממה שהיה ב-2010. כך גם מספר החברות, המצב הוא שיש הרבה יותר חברות, שצריכות להתחרות על תשומת הלב של לקוחות פוטנציאליים ועובדים.

הסיפור על חברה שפספסה את מיתוג המעסיק וגילתה את זה קצת מאוחר מדי

הגיעה אלינו חברה שהוקמה בשנת 2015, מוצר מצליח ומבוקש בתחום ה-SAAS.

החברה הצליחה להגיע עם השנים עד ל-200 עובדים (הפרטים לא מדויקים בכוונה כדי למנוע זיהוי כלשהו).

אותו סטארטאפ גייס עשרות מיליוני דולרים, ממשקיעים מבוססים ומוכרים, כמו כן, החברה רווחית כמה שנים ולא פיטרה עובדים במשברים האחרונים.

אבל בכל זאת משהו היה חסר…

החברה מאותגרת בגיוס העובדים המוכשרים ביותר בענף שלה.

הדירקטוריון החליט להשקיע ביחסי ציבור במהלך הקורונה, אבל הפסיק את המומנטום כשראה כי השיג את המטרות באופן זמני.

הטעות של אותה חברה הייתה בחוסר עקביות. כדי שקמפיין יחסי ציבור ישפיע, יש להתמיד בו. ההזדמנויות לא מגיעות תמיד אחת אחרי השנייה, צריך לייצר אותן ולהתמיד בקמפיין לאורך זמן.

בשנת 2024 החברה הזאת פנתה אלינו מתוך מצוקה. הגענו לישיבה שבה נחכה ההנהלה וצוות העובדים וכולם התלוננו על כך שהחברה לא מוכרת בקרב מועמדים. הבעיה הזאת הופכת מהותית כמועמדים מתלבטים בין כמה וכמה חברות וכשהחברה "מפסידה" את המועמדים הטובים לחברות מתחרות ולא לגוגל ומיקרוסופט שמולן אולי הקרב אבוד, אז ללא ספק שזהו ארוע שמשפיע על הכל.

מיתוג מעסיק הוא תקציב שצריך להיות בגדר חובה, ככל שהחברה מתכננת לגייס עובדים ולהתרחב, צריך לתמוך בפעילות גיוס העובדים במקביל גם באמצעים שיווקיים. זה נקרא מיתוג מעסיק וכדאי מאוד לעשות אותו גם באמצעות יחסי ציבור ככלי בארנסל.

האם יחסי ציבור לסטארטאפים יכולים גם לתרום לגיוס לקוחות?

מאחר ויחסי ציבור הם השקעה שיורדת מתקציב השיווק של החברה, עולה השאלה תמיד איך היא חוזרת כהכנסה.

אפשר להבין את הגישה הזאת. ככל שמדובר בחברות בעולמות B2B, אלה מרבית החברות בישראל והמוצר למשל הוא תוכנה או שירות, אז גם השוק הישראלי הוא רלוונטי מאוד לחברות.

במידה ולקוחות יעד של החברה נמצאים בישראל, אז כתבות חשיפה בכלי התקשורת, יכולות לתרום לחיזוק המותג ומשם גם להגעה של לקוחות חדשים. זה לא משהו שקורה ברגע אחד, זהו תהליך שנבנה.

החשיבות של פודקאסטים ביחסי ציבור לחברות הייטק

אחת מהטקטיקות הבולטות בקידום של חברות הייטק וטכנולוגיה היא שימוש מוגבר בפודקאסטים.

אנחנו נביא את החברה ובכיריה לחשיפה בפודקאסטים, כדי לפתור את האתגר שרבים מאוד מהלקוחות והעובדים הפוטנציאליים, לא מאזינים בכלל לכלי התקשורת המסורתיים. דור Z צורך את התקשורת שלו בטיקטוק, אינסטגרם ופודקאסטים פרטיים. אנחנו רוצים להגיע אל אותם העובדים.

אם נמשיך את הסיפור של הקורונה שהצגנו בהתחלה והביא להקמה של חברות רבות, הוא יצר גם פודקאסטים רבים. בשעה שכולנו היינו בבית, התרגלנו לשמוע פודקאסטים וההרגל הזה נמשך גם אחרי הקורונה.

כיום שיעור המאזינים לפודקאסטים בקרב עובדי הייטק הוא מבין הגבוהים במשק. עובדים טכנולוגיים לא צורכים בכלל את כלי התקשורת המסורתיים, ולכן מי שרוצה לגייס עובדים ולקוחות בהייטק, צריך לעבור בסטארטאפים.

חברה יכולה להשתתף בפודקאסטים מגוונים ולהציג את הסיפור שלה. החשיפה בפודקאסטים מגיעה יש לאוזני העובדים הפוטנציאליים שהיא רוצה לגייס, ומכאן ההשפעה על מועמדים פוטנציאליים היא גבוהה.

מה כולל קמפיין יחסי ציבור לחברות סטארטאפ?

תכנית עבודה ובניית אסטרטגיה

האסטרטגיה היא מהות הפעילות ועליה נבנית ההצלחה. הרעיון הוא לבדל את החברה בעולם התקשורתי-עסקי העמוס, בדרך שתשאיר אימפקט אצל קהל היעד.

כל פעילות יחסי ציבור חייבת להתחיל מתכנית עבודה כזאת.

אנחנו מגדירים מה אנחנו רוצים להשיג בפעילות היח"צ? מטרות ברורות וספציפיות ואסטרטגיה.

בנוסף, אנחנו נחשוב מראש איזה חשיפה תקשורתית אפשר להשיג, לאור הסיפור האישי של מייסדי החברה, רמת העניין הפוטנציאלית במוצר ועוד.

כשהתכנית יוצאת לדרך אנחנו גם מעדכנים כל הזמן, איזה אייטמים הצליחו לצאת לדרך בפועל ואיזה לא.

הקמפיין יביא בדרך יצירתית את החברה לידי ביטוי בתקשורת הכלכלית ובטלוויזיה, ככל שניתן.

בחירת הטקטיקות הנכונות

האם החברה צריכה להתמקד באנשי העילית של הטכנולוגיה שלה דרך טורים ומאמרים מקצועיים? או האם לשלב גם הישגים שונים ומהלכים עסקיים בפרונט? מי בכלל הכישרונות שיעמדו בפרונט התקשורתי ויציגו את החברה?

אקשן אייטמס והוצאתם לפועל

כדי להוציא מהכוח אל הפועל את החשיפה התקשורתית של החברה, עלינו ליזום פניות לעיתונאים וגופי תקשורת, אחרי שיש לנו את התוכן המעניין ביותר.

פעם ראשונה אנחנו יוצרים את ההצעות המעניינות ביותר, אחרי שמתחקרים היטב את הסיפור של החברה. פעם שנייה אנחנו בוחרים בצורה הנכונה והחכמה ביותר, את מי הסיפורים הללו יעניינו, בהתאם למטרות החברה שאותן הגדרנו.

כיצד בונים את הגאנט התקשורתי שיביא את האימפקט שהחברה מצפה לו? האם לצאת עם הצעה לראיון למשל עם מייסד החברה וכך לחשוף את פעילותה בהרבה מאוד רעש?