מה ההשפעה של בחירה לרשימת הצעירים המבטיחים של פורבס על יזמים?

כשהתחלתי לחקור את רשימת "30Under30" של מגזין פורבס, מהר מאוד הבנתי שהיא הרבה יותר מדירוג עיתונאי שיוצא פעם בשנה.

מאז שהושקה בישראל ב-2011, היא הפכה למותג עולמי חזק, כמעט תופעה תרבותית ועסקית שמעצבת את האופן שבו אנחנו תופסים הצלחה של יזמים צעירים. גיליתי שזו לא רק רשימת שמות, אלא מערכת שלמה שכוללת כנסים בינלאומיים מפוארים, קהילת בוגרים סגורה ויוקרתית, ואפילו אפליקציה שמחברת בין כל החברים בה. עבור יזמים צעירים, להיות ברשימה הזו זה כמו לזכות באוסקר של עולם העסקים, חותמת איכות שמסמנת אותך כהבטחה גדולה. במחקר הזה, אני אנתח את המותג הזה כמערכת שלמה ואנסה להבין את ההשפעות העמוקות והמורכבות שלו על הקריירה של מי שנבחר.

הבנתי שהמשמעות של להיות ברשימה היא לא רק הכרה אישית. זה בעצם איתות חזק לכל השוק: משקיעי הון סיכון מסתכלים על הרשימה כדי למצוא את ההשקעות הבאות שלהם, חברות גדולות רואות בבוגרים שלה שותפים פוטנציאליים, והתקשורת מוצאת שם סיפורי הצלחה שכולם אוהבים לקרוא. בעצם, הרשימה לא רק מזהה כישרונות, היא גם ממליכה אותם ונותנת להם יתרון עצום על פני אחרים.

מתחרות יוקרתית למרוץ חימוש עולמי

מאז שהתחילה, הרשימה פשוט התפוצצה. היא התחילה עם 12 קטגוריות בארצות הברית והיום יש לה 20 קטגוריות, עם 600 נבחרים כל שנה רק בארצות הברית. במקביל, המותג התפשט לכל העולם עם מהדורות מיוחדות לאסיה, אירופה, אפריקה, וגם לישראל.

התחרות על מקום ברשימה הפכה להיות מטורפת. מספר המועמדים בארצות הברית קפץ מכ-15,000 בשנת 2016 ליותר מ-100,000 בשנת 2022. עם 600 מקומות בלבד, רק 2% עד 3% מהמועמדים מתקבלים. בפורבס אוהבים להשוות את זה לאחוזי הקבלה של אוניברסיטאות כמו הרווארד וסטנפורד, כדי להדגיש כמה הרשימה יוקרתית. הקפיצה הזו במספר המועמדים מראה לא רק כמה הרשימה פופולרית, אלא גם שיזמים צעירים מבינים שלהיכנס אליה זה לא רק כבוד, אלא נכס אסטרטגי שיכול להיות שווה הרבה כסף.

התזה שלי: ההשפעה הכפולה של "חותם פורבס"

במהלך המחקר שלי, הגעתי למסקנה שלהיכלל ברשימת "30Under30" זה אירוע עם השפעה כפולה, כמו חרב פיפיות. מצד אחד, זה "מאיץ קריירה" מדהים. זה נותן לנבחרים יוקרה, אמינות וגישה לאנשים חשובים, וכל זה יכול להפוך בקלות לכסף, כלומר לגיוסי הון, צמיחה עסקית והזדמנויות חדשות. הרשימה לא רק מזהה הצלחה, היא ממש יוצרת אותה. היא כמו נבואה שמגשימה את עצמה.

אבל מצד שני, אותה הכרה בדיוק יוצרת "מלכודת ציפיות" מסוכנת. היא מפעילה על היזמים לחץ אדיר, פסיכולוגי ועסקי, להוכיח שהם ראויים לבחירה ולהראות צמיחה מהירה בכל מחיר. הלחץ הזה גורם להם להתמקד בתדמית החיצונית ובסיפור הצלחה נוצץ, לפעמים על חשבון בניית עסק יציב ובריא. במקרים קיצוניים, כפי שאפרט בהמשך, הלחץ הזה הוביל לכשלים אתיים, ניהוליים ועסקיים גדולים, תופעה שקיבלה את הכינוי הציני "צינור מפורבס להונאה".

איך זה עובד? ההכללה ברשימה נותנת אישור חיצוני ויוקרתי לפוטנציאל ההצלחה. האישור הזה מושך תשומת לב חיובית ממשקיעים, מהתקשורת, מלקוחות ומעובדים מוכשרים. התשומת לב הזו הופכת להזדמנויות אמיתיות, כמו גיוסי הון מהירים יותר ושותפויות אסטרטגיות. אבל באותו זמן, זה שם את היזם בשורה אחת עם אגדות כמו מארק צוקרברג ודניאל אק, ויוצר ציפייה להצלחה פנומנלית ומהירה. הלחץ לעמוד בציפיות האלה יכול לדחוף יזמים לקחת סיכונים גדולים מדי, "לעגל פינות" בדוחות כספיים, או להתמקד במדדי צמיחה שלא באמת משקפים את מצב העסק, רק כדי להיראות טוב. כך, אותו מנגנון שדוחף להצלחה מסחררת, טומן בחובו גם את זרעי הכישלון.

במשרד יחסי ציבור שהם לוי, אנחנו מגישים מדי שנה מספר מועמדים ומועמדות לרשימת הצעירים המבטיחים של פורבס. הבחירה היא קשה ומאתגרת, אבל יש לנו הרבה הצלחות.

מאחורי הקלעים של ההילה – איך בוחרים את הנבחרים ואיך פורבס עושים מזה כסף

תהליך הבחירה: בין כישרון לקשרים

על פניו, תהליך הבחירה לרשימת "30Under30" נראה מאוד קפדני ומבוסס על כישרון. הוא מורכב משלושה שלבים עיקריים, שנועדו לשדר אובייקטיביות.

שלב 1: הגשת מועמדות פתוחה:

התהליך מתחיל בהגשת מועמדות אונליין שפתוחה לכולם. כל אחד יכול להמליץ על יזם או להגיש מועמדות לעצמו. זה יוצר תחושה של הזדמנות שווה לכולם. אבל כשחפרתי קצת יותר לעומק, גיליתי שמועמדויות שמגיעות דרך ערוצים חזקים, כמו המלצות מבוגרי הרשימה, מקרנות הון סיכון שרוצות לקדם את החברות שלהן, או דרך חברות יחסי ציבור, מקבלות יתרון ותשומת לב רבה יותר.

שלב 2: סינון על ידי כתבי פורבס:

בשלב השני, כתבים ועורכים של פורבס, כל אחד מומחה בתחומו, עוברים על אלפי המועמדויות ובוחרים את השמות הבולטים. הם מבלים חלק גדול מהשנה במחקר, ומשתמשים בקשרים שלהם כדי למצוא את האנשים שבאמת "משנים את כללי המשחק". לפי פורבס, הם מחפשים יזמים שעושים מהפכה בתחומם, ולא כאלה שפשוט מטפסים בסולם הדרגות בחברות קיימות.

שלב 3: שיפוט על ידי פאנל מומחים:

מתוך הרשימה המסוננת, כל קטגוריה עוברת לשיפוט של פאנל שמורכב משלוש או ארבע "אגדות" בתחום. הפאנל הזה כולל לעיתים קרובות מנהיגים עסקיים ותיקים, משקיעים בכירים, ואפילו בוגרי הרשימה משנים קודמות שהפכו בעצמם לאנשי מפתח בתעשייה. ההחלטה הסופית שלהם היא זו שקובעת מי יהיו 30 הנבחרים בכל קטגוריה.

הקריטריונים הסודיים: מה באמת קובע?

מעבר לקריטריונים הרשמיים והקצת מעורפלים כמו "חדשנות", "השפעה" ו"פוטנציאל", כשניתחתי את הנבחרים לאורך השנים, זיהיתי כמה קריטריונים לא רשמיים, אבל מאוד מכריעים:

• גיוס הון כהוכחה להצלחה:

  היכולת לגייס סכומים גדולים של כסף ממשקיעים היא אחד הדברים הכי חשובים לשופטים. זה מוכיח שהשוק מאמין ביזם ובמיזם שלו. לדוגמה, הנבחרים של 2022 בארצות הברית גייסו יחד יותר ממיליארד דולר, והנבחרים של 2024 כבר חצו את רף ה-3.6 מיליארד דולר. הנתונים האלה הם לא רק תוצאה של הצלחה, אלא גם תנאי כניסה לרשימה.

• חשיפה תקשורתית ו"באזז":

  מועמדים שכבר קיבלו סיקור חיובי בתקשורת ויצרו סביבם "באזז" נחשבים להימור בטוח יותר עבור פורבס. זה מהווה אישור חיצוני נוסף ומקל על הכתבים "למכור" את המועמד לשופטים ולקהל.

• סיפור אישי מרתק:

  פורבס, בסופו של דבר, הוא מגזין שמחפש סיפורים. סיפור אישי חזק, כמו "סיפור סינדרלה" או יזם שהתגבר על קשיים גדולים, יכול לתת יתרון משמעותי. הסיפורים האלה הופכים את הרשימה למעניינת יותר ומחזקים את המותג.

המודל העסקי: איך "30Under30" הפך למכונת כסף

חשוב לי להדגיש שרשימת "30Under30" היא לא רק פרויקט עיתונאי. היא הפכה להיות "מנוע השיווק" ו"מקור ההכנסה המוביל" של פורבס. ההצלחה המסחרית שלה מבוססת על מודל עסקי מתוחכם, שכולל כמה מקורות הכנסה עיקריים:

• חסויות ופרסום:

  מותגים גדולים משלמים המון כסף עבור חסויות, שנותנות להם גישה ישירה לקהל הצעיר, המשפיע והעשיר של בוגרי הרשימה וקוראיה.

• כנסים ואירועים:

  פורבס מארגן כנסים עולמיים תחת המותג "Under 30 Summit". האירועים האלה מושכים אלפי משתתפים, ומחירי הכרטיסים יכולים להגיע לאלפי דולרים.

• רישוי מותג:

  פורבס נותן רישיונות לזכיינים מקומיים ברחבי העולם להפיק מהדורות מקומיות של הרשימה והכנסים, והם משלמים לו תמלוגים.

• מוצרים נלווים:

  המותג ממונף גם דרך מכירת מוצרים, כמו קפוצ'ונים ממותגים שעולים מעל 100 דולר.

מערכת היחסים בין פורבס, היזמים והמשקיעים היא סימביוטית, אבל יש בה גם ניגוד עניינים. פורבס צריך סיפורי הצלחה נוצצים כדי למכור חסויות. היזמים צריכים את החותמת של פורבס כדי לגייס כסף. והמשקיעים משתמשים ברשימה ככלי סינון. המעגל הזה יוצר תמריץ להדגיש את הנראות על פני הביצועים האמיתיים. המודל העסקי של פורבס תלוי ביוקרת המותג, וכדי לשמור עליה, המגזין חייב לבחור יזמים עם פוטנציאל הצלחה גבוה, או לפחות כאלה שנראים כך. מדדים כמו גיוסי הון וחשיפה תקשורתית הם קלים למדידה ומרשימים, ולכן תהליך הבחירה עשוי להעדיף יזמים שיודעים "לשחק את המשחק" של יחסי ציבור וגיוס הון, גם אם המודל העסקי שלהם עדיין לא מוכח. כך נוצר מעגל שמזין את עצמו, אבל הוא גם שברירי ומבוסס לפעמים על תדמית יותר מאשר על יסודות עסקיים מוצקים.

אפקט ההילה – איך הרשימה דוחפת קדימה את הקריירה

כשחקרתי את הנושא, ראיתי שההכללה ברשימת "30Under30" יוצרת "אפקט הילה" חזק, שנותן לנבחרים יתרונות אמיתיים ומשמעותיים בכמה תחומים. התואר הזה פשוט פועל כמאיץ קריירה, פותח דלתות ומקצר תהליכים.

האצה בגיוס הון: חותמת האיכות למשקיעים

אחת ההשפעות הכי מיידיות ובולטות שזיהיתי היא שיפור דרמטי ביכולת לגייס כסף. עבור משקיעים, התואר הזה הוא כמו "תו תקן" חיובי, שמפחית את אי הוודאות ומסמן את היזם ככישרון שעבר אימות חיצוני ויוקרתי. ראיתי למשל שבוגרי תוכניות האצה מסוימות, שנכללו ברשימה, הצליחו מאוד בגיוס הון, כש-177 מהסטארטאפים שלהם גייסו יחד מעל 430 מיליון דולר.

יש המון דוגמאות קונקרטיות. חברת Luma AI, שהקים בוגר הרשימה אלכס יו, גייסה כ-70 מיליון דולר; חברת Factory של מתן גרינברג גייסה 20 מיליון דולר; וחברת Werewool, שמפתחת סיבים טקסטיל ידידותיים לסביבה, גייסה 3.7 מיליון דולר מיד אחרי שהמייסדים שלה נכנסו לרשימה. ההכרה לא רק מושכת משקיעים, אלא גם פותחת דלתות למשקיעים הכי גדולים ולקרנות הכי נחשבות, שקשה מאוד להגיע אליהן בדרך כלל.

בניית מותג ואמינות

בעולם שבו אמון הוא הכל, התואר "בוגר פורבס" נותן באופן מיידי "אמינות ותדמית מוגברת". זה כלי שיווקי אדיר, שמאפשר ליזמים צעירים, שלפעמים אין להם עדיין רקורד מוכח, לבסס את עצמם כמומחים ומובילים בתחומם.

ההשפעה על המיתוג היא לא רק אישית. שמתי לב שגם אוניברסיטאות יוקרתיות, כמו ג'ורג'טאון, UCL ואוניברסיטת קליפורניה, מפרסמות בגאווה את רשימות הבוגרים והסטודנטים שלהן שנכנסו לרשימה. הפרסומים האלה מחזקים גם את המותג האישי של היזם וגם את המוניטין של האוניברסיטה, ויוצרים מעגל חיובי של יוקרה. עדויות אישיות מדגישות את ההשפעה. ג'וש אייבס, מייסד סוכנות שיווק, סיפר לי איך אחרי שקיבל את התואר השני שלו ונכנס לרשימה, הוא פשוט "הוצף בהזדמנויות חדשות" והצליח לעזור לחברות לייצר צמיחה של עשרות מיליוני דולרים.

כוחה של הקהילה: גישה לרשת אקסקלוסיבית

מעבר להכרה האישית, גיליתי שפורבס משקיעים המון בטיפוח קהילה עולמית וסגורה של בוגרי הרשימה. הקהילה הזו היא רשת חברתית ועסקית חזקה מאוד, והיא נותנת לחברים שלה פלטפורמה ייחודית לנטוורקינג, שיתופי פעולה ומנטורינג. הקהילה מנוהלת דרך ניוזלטר, אפליקציה ואירועים ברחבי העולם.

האפליקציה, שפותחה יחד עם שון ראד, ממייסדי טינדר ובוגר הרשימה בעצמו, נועדה לקדם באופן פעיל קשרים עסקיים בין חברי הקהילה. הכנסים השנתיים הם גולת הכותרת. הם מפגישים אלפי בוגרים עם משקיעים בכירים, מנכ"לים של חברות ענק, ומנטורים מובילים, ויוצרים סביבה מלאה בהזדמנויות עסקיות. עבור יזם צעיר, גישה לרשת כזו היא נכס שאין לו מחיר.

השפעה אישית ופסיכולוגית

לבסוף, אי אפשר להתעלם מההשפעה הפסיכולוגית החיובית. עבור הרבה יזמים, שנמצאים בתחילת דרך מלאה בחוסר ודאות ואתגרים, ההכללה ברשימה היא אישור חיצוני חשוב וחיזוק אדיר לביטחון העצמי. זובין ג'ונג'וניה, מייסד סטארטאפ בתחום החינוך, ציין שההכרה היא "מדהימה" לא רק עבור החברה, אלא גם עבור הצוות והתומכים, ונותנת דחיפה מורלית להמשיך ולהתפתח. האישור הזה יכול להיות הגורם המכריע שמאפשר ליזם להתמיד בתקופות קשות ולהוביל את המיזם שלו לשלב הבא.

קטגוריה	נתון	שנת התייחסות
תהליך הבחירה
שיעור קבלה (ארה"ב)	$~2-3\%$	2022
מספר מועמדים שנתי (ארה"ב)	20,000	2022
נתונים פיננסיים
סך גיוסי הון (מחזור 2022)	מעל 1 מיליארד דולר	2022
סך גיוסי הון (מחזור 2024)	מעל 3.6 מיליארד דולר	2024
דמוגרפיה (ארה"ב)
התפלגות מגדרית (2022)	61% גברים, 38% נשים	2022
שיעור מהגרים (2022)	24% מ-58 מדינות	2022
גיל ממוצע (2024)	27	2024

טבלה 1: נתונים כמותיים על בוגרי רשימת פורבס (ארה"ב)

צד הצל – ביקורת, הטיות ו"קללת פורבס"

לצד כל היוקרה וההזדמנויות, גיליתי שרשימת "30Under30" סופגת ביקורת קשה שהולכת וגוברת עם השנים. המבקרים מצביעים על הטיות עמוקות בתהליך הבחירה, על לחצים פסיכולוגיים הרסניים שמופעלים על הנבחרים, ועל תופעה מדאיגה של קשר בין ההכללה ברשימה לבין כשלים עסקיים והונאות פיננסיות גדולות. הצד האפל הזה של הרשימה חושף את הסכנות במערכת שמקדשת תדמית וצמיחה מהירה על פני מהות ויציבות.

ביקורת על תהליך הבחירה: האם זה באמת משחק הוגן?

הטענה המרכזית ששמעתי היא שתהליך הבחירה רחוק מלהיות מבוסס כישרון בלבד, כפי שפורבס מציגים אותו. הביקורת מתמקדת בכמה הטיות:

• הטיה דמוגרפית וכלכלית:

  בשנים הראשונות, הרשימה ספגה ביקורת על כך שכמעט לא היו בה נשים ובני מיעוטים. לדוגמה, ברשימת המדיה של 2011, 29 מתוך 30 הנבחרים היו לבנים. מעבר לזה, הרבה טוענים שהרשימה מוטה לטובת יזמים שמגיעים מרקע עשיר. ליזמים האלה, יש רשת ביטחון כלכלית שמאפשרת להם לקחת סיכונים, לעבוד בלי משכורת בהתחלה, ולהתאושש מכישלונות, פריבילגיות שאין ליזמים מרקע צנוע יותר. מנקודת מבט זו, ההצלחה לא נובעת רק מכישרון, אלא מהזדמנויות שנולדו איתן.

• השפעת יחסי ציבור ולובינג:

  תהליך הבחירה לא קורה בוואקום. חברות יחסי ציבור וקרנות הון סיכון עובדות קשה כדי "לדחוף" את המועמדים שלהן לרשימה. הן מנסחות את המועמדויות בצורה מקצועית, מפעילות קשרים עם כתבי פורבס, ומייצרות "באזז" תקשורתי סביב הלקוחות שלהן. כתוצאה מכך, התהליך הופך למשחק של קשרים והשפעה, שבו היכולת "לשווק" את הסיפור חשובה לא פחות מההישגים עצמם. יש אפילו טענות שהרשימה פועלת במודל של "שלם כדי לשחק", אם כי בעקיפין, דרך קניית חסויות ופרסום במגזין.

"צינור מפורבס להונאה"

הביטוי הציני "צינור מפורבס להונאה" הפך לנפוץ בקרב מבקרי הרשימה, והוא מתאר את המספר הגבוה באופן מדאיג של בוגרים שהסתבכו בפרשיות הונאה וכשלים אתיים חמורים. נכון ל-2023, בוגרי הרשימה היו מעורבים בהונאות בשווי של יותר מ-18.5 מיליארד דולר, וזאת אחרי שהחברות שלהם גייסו ממשקיעים 5.3 מיליארד דולר. פורבס, מצידם, טוענים ל-99.9% הצלחה בתהליך הסינון שלהם, טענה שרבים רואים כניסיון להגן על המותג.

דוגמאות בולטות שנתקלתי בהן כוללות:

• סם בנקמן-פריד (FTX):

  בוגר רשימת 2021, שהוצג כאחד האנשים העשירים בעולם מתחת לגיל 30. הוא הורשע באחת מהונאות הפיננסיות הגדולות בהיסטוריה, שהובילה לקריסת בורסת הקריפטו FTX והפסדים של מיליארדי דולרים.

• צ'רלי ג'ביס (Frank):

  בוגרת רשימת 2019, הורשעה בהונאת ענק כלפי בנק JP Morgan, אחרי שמכרה לו את הסטארטאפ שלה תמורת 175 מיליון דולר, על בסיס נתוני משתמשים מנופחים ושקריים.

• מרטין שקרלי:

  בוגר רשימת 2013, שהתפרסם לשמצה אחרי שהעלה באופן דרסטי את מחיר של תרופה מצילת חיים, והורשע מאוחר יותר במניפולציות במניות.

• אליזבת' הולמס (Theranos):

  למרות שהיא לא נכללה ברשימה עצמה, הולמס הייתה דמות מרכזית ודוברת ראשית בכנס של פורבס ב-2015, שם קיבלה פרס הוקרה. הקשר ההדוק בין פורבס להולמס, שהורשעה בהונאת משקיעים ענקית, מדגים את הנטייה של המותג להימשך לדמויות כריזמטיות שמייצרות "הייפ", לפעמים על חשבון בדיקה מעמיקה.

הלחץ הפסיכולוגי והפיתוי להונאה: כתר או פצצת זמן?

ההכללה ברשימה יוצרת לחץ פסיכולוגי עצום להצדיק את הבחירה ולהפוך ל"מארק צוקרברג הבא עד גיל 29". יזמים צעירים מוצאים את עצמם תחת זכוכית מגדלת, עם ציפיות לא ריאליות לצמיחה מהירה והצלחה מסחררת. הלחץ הזה עלול להוביל אותם לנקוט בצעדים מסוכנים: "לזייף נתונים", "לנפח הערכות שווי" בפני משקיעים, ולהעמיד פנים שהם מתקדמים יותר ממה שהם באמת, בתקווה שהמציאות "תדביק" את הפער לפני שהאמת תתגלה.

הרשימה, אם כן, היא לא רק חגיגה של הישגים, אלא גם "דדליין עם זיקוקים". היא מתפקדת כ"כתר או פצצת זמן". מצד אחד, היא נותנת מעמד מלכותי מיידי. מצד שני, היא מפעילה שעון עצר של ציפיות, והכישלון לעמוד בו עלול להיות הרסני הרבה יותר מאי-היבחרות מלכתחילה. המנגנון הוא כזה: היזם נבחר על בסיס "פוטנציאל". הסביבה העסקית מתייחסת לפוטנציאל הזה כאל עובדה. היזם מרגיש מחויב לעמוד בציפיות האלה במהירות. כשהמציאות העסקית קשה יותר, נוצר פער מסוכן בין התדמית למציאות. כדי לגשר על הפער, חלק מהיזמים עלולים לפנות להסתרת מידע, לדיווחים כוזבים, או להונאה של ממש.

תדמית מול מהות: בניית מותג אישי על חשבון עסק אמיתי

ביקורת נוספת ששמעתי היא שהרשימה מעודדת יזמים להתמקד בבניית "מותג אישי" נוצץ על פני בניית "עסק אמיתי" ויציב. נתקלתי במקרים של יזמים שנכנסו לרשימה על בסיס "סטארטאפים מדומים" – מיזמים עם אתרי אינטרנט מרשימים, רשימת יועצים מכובדת, וסיפור חזק, אבל בלי מוצר אמיתי, הכנסות, או התקדמות עסקית משמעותית. החלק המסוכן ביותר בתופעה הזו, כפי שטען אחד המבקרים, הוא שהרשימה "משכנעת יזמים חכמים ושאפתניים שתדמית חשובה יותר מביצוע". במקום להשקיע את זמנם בפיתוח מוצר, במציאת התאמה לשוק, ובבניית מודל עסקי רווחי, הם משקיעים בבניית המצגת הבאה למשקיעים ובקמפיין יחסי הציבור הבא, מתוך הבנה שאלה הדברים שפורבס והשוק כולו מתגמלים.

שם הבוגר	חברה	שנת בחירה	מסלול קריירה	תיאור קצר
הצלחות פנומנליות
דניאל אק	Spotify	בוגר "היכל התהילה"	הצלחה גלובלית	מייסד ומנכ"ל שירות הסטרימינג המוביל בעולם, שווי שוק של עשרות מיליארדי דולרים.
מלאני פרקינס	Canva	בוגרת "היכל התהילה"	הצלחה גלובלית	מייסדת-שותפה ומנכ"לית של פלטפורמת העיצוב הגרפי, שהפכה ל"יוניקורן" בשווי עשרות מיליארדי דולרים.
ויטני וולף הרד	Bumble	בוגרת "היכל התהילה"	הצלחה גלובלית	מייסדת ומנכ"לית אפליקציית ההיכרויות. הפכה למנכ"לית הצעירה ביותר שהנפיקה חברה בארה"ב.
אוסטין ראסל	Luminar	בוגר "היכל התהילה"	הצלחה גלובלית	מייסד חברת טכנולוגיית ה-LiDAR לרכב אוטונומי. הפך למיליארדר הצעיר ביותר בעולם בגיל 25 לאחר הנפקת החברה.
התרסקויות ומחלוקות
סם בנקמן-פריד	FTX	2021	הרשעה בהונאה	מייסד בורסת הקריפטו FTX. הורשע בהונאת ענק שהובילה להפסדים של מיליארדי דולרים.
צ'רלי ג'ביס	Frank	2019	הרשעה בהונאה	מייסדת סטארטאפ לסיוע פיננסי לסטודנטים. הורשעה בהונאת בנק JP Morgan בסך 175 מיליון דולר.
מרטין שקרלי	Turing Pharma	2013	הרשעה בהונאה	"איש הפארמה השנוא באמריקה". הורשע במניפולציות במניות ובהונאת משקיעים.
דון קוון	Terraform Labs	2019	אישומים בהונאה	מייסד מטבעות הקריפטו Terra ו-Luna, שקריסתם מחקה עשרות מיליארדי דולרים מהשוק. מבוקש באשמת הונאה.

טבלה 2: הצלחות והתרסקויות – בוגרי "30Under30" בולטים

ניתוחי מקרה בינלאומיים – סיפורים של הצלחה וכישלון

כדי להבין לעומק את ההשפעה הכפולה של רשימת "30Under30", החלטתי לבחון את מסלולי הקריירה של בוגריה לאורך זמן. ניתחתי מקרים של חברות בולטות, שנוסדו על ידי נבחרי הרשימה, וגיליתי דפוסים מורכבים של צמיחה מהירה, אתגרים, ולעיתים קרובות, פער בין ההבטחה הראשונית לתוצאה הסופית.

מקרה מבחן – Casper Sleep: כשההייפ פוגש את המציאות

• ההבטחה וההכרה:

  חברת Casper, שהוקמה ב-2014 על ידי צוות שכלל את ניל פאריק, עשתה מהפכה בשוק המזרנים. היא הציגה מודל חדשני של מכירה ישירה לצרכן ואת קונספט ה"מזרן בקופסה". החדשנות והצמיחה המהירה הובילו להכללתו של פאריק ברשימת "30Under30" לשנת 2015.

• צמיחה מטאורית:

  Casper הפכה לסנסציה. החברה מכרה מזרנים בשווי 100,000 דולר ביום הראשון, הגיעה למכירות של מיליון דולר תוך חודש, וסיימה את השנה הראשונה עם הכנסות של 100 מיליון דולר. היא גייסה הון ממשקיעים מפורסמים, כולל לאונרדו דיקפריו ואשטון קוצ'ר, ונהנתה מחשיפה תקשורתית אדירה, שהגיעה לשיא כשקיילי ג'נר פרסמה תמונה עם קופסת Casper באינסטגרם.

• הנפילה והחשיפה:

  ב-2020, Casper יצאה להנפקה בבורסה. התשקיף שהוגש חשף את "האמת המכוערת" מאחורי ההייפ: החברה הפסידה כסף באופן כרוני. הניתוחים הראו שעל כל מזרן שמכרה, Casper הפסידה מעל 300 דולר, בעיקר בגלל הוצאות שיווק אדירות ועלויות גבוהות של החזרת מוצרים. המודל העסקי פשוט לא היה בר-קיימא.

• הסוף העגום:

  המניה, שהונפקה במחיר של 12 דולר, צנחה במהירות. פחות משנתיים לאחר מכן, החברה נרכשה על ידי קרן פרייבט אקוויטי וחזרה להיות חברה פרטית. ב-2024, היא נמכרה שוב.

• הניתוח שלי:

  הסיפור של Casper הוא מקרה קלאסי שמדגים איך "אפקט ההילה" של פורבס, יחד עם הייפ תקשורתי, יכולים להוביל לצמיחה מהירה והערכות שווי גבוהות. עם זאת, ההכרה וההילה לא יכולות לחפות לאורך זמן על יסודות עסקיים רעועים וחוסר בידול תחרותי אמיתי.

מקרה מבחן – Glossier: אתגרי הצמיחה של "מלכת ה-D2C"

• ההבטחה וההכרה:

  אמילי וייס, שנכללה ברשימת 2015, הקימה את מותג הביוטי Glossier ב-2014. המותג, שנולד מהבלוג המצליח שלה, פנה ישירות לדור המילניאלס עם מודל מכירה ישיר לצרכן מבוסס-קהילה.

• הפיכה ל"יוניקורן":

  Glossier הפכה במהירות לתופעה תרבותית. החברה גייסה סך של 266 מיליון דולר והגיעה בשיאה, ביולי 2021, להערכת שווי של 1.8 מיליארד דולר.

• האתגרים והשינוי:

  למרות ההצלחה, החל מ-2020 החברה התמודדה עם אתגרים. היא ספגה ביקורת על תרבות עבודה בעייתית. בנוסף, התחרות בשוק גברה, והחברה התקשתה לשמור על המומנטום. בתחילת 2022, Glossier פיטרה כשליש מהעובדים שלה. במאי 2022, וייס הודיעה על פרישתה מתפקיד המנכ"לית. לאחרונה, דיווחים הצביעו על כך שהחברה מגייסת הון לפי שווי נמוך משמעותית משיא של 1.8 מיליארד דולר.

• הניתוח שלי:

  הסיפור של Glossier מדגים את המעבר המורכב מיזמית-מייסדת למנהלת של חברה גדולה. ההצלחה הראשונית, שחוזקה על ידי ההכרה מפורבס, התבססה על אותנטיות וחיבור לקהילה. אבל עם הצמיחה, החברה התמודדה עם אתגרים תפעוליים ותרבותיים. פרישתה של וייס מתפקיד המנכ"לית מסמלת את הקושי של מייסדים רבים "לשחרר" ולבצע את ההתאמות הנדרשות אחרי ההצלחה הראשונית.

מקרה מבחן – SwiftKey: סיפור האקזיט הקלאסי

• ההבטחה וההכרה:

  ג'ון ריינולדס, שנכלל ברשימת 2015, הקים יחד עם בן מדלוק את חברת SwiftKey ב-2008. החברה פיתחה טכנולוגיה פורצת דרך למקלדת חכמה מבוססת בינה מלאכותית.

• האקזיט למיקרוסופט:

  הטכנולוגיה של SwiftKey זכתה להצלחה רבה. בפברואר 2016, כשנה לאחר הכללתו של ריינולדס ברשימה, מיקרוסופט הודיעה על רכישת החברה תמורת כ-250 מיליון דולר.

• הניתוח שלי: SwiftKey היא דוגמה קלאסית ומוצלחת למסלול ה"חלום" של יזמי טכנולוגיה. החברה פיתחה טכנולוגיה בעלת ערך, זכתה להכרה בתעשייה, ובסופו של דבר הגיעה לאקזיט משמעותי. מקרה זה מדגים כיצד, כאשר היסודות הטכנולוגיים והעסקיים חזקים, "אפקט ההילה" של פורבס יכול לשמש כזרז נוסף בדרך להצלחה.

 הזירה הישראלית – ניתוח האקוסיסטם המקומי וסיפורי הצלחה

המהדורה הישראלית של רשימת "30Under30", שמתפרסמת כבר עשור, הפכה לחלק חשוב מהאקוסיסטם הטכנולוגי והעסקי שלנו. כשבדקתי את מסלולי הקריירה של בוגרי הרשימה בישראל, גיליתי ש"אפקט ההילה" העולמי מקבל פה חיזוק מיוחד. הקהילה הקטנה יחסית, שבה כולם מכירים את כולם, במיוחד בקרב בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל, גורמת לכך שהכרה יוקרתית כמו זו של פורבס יוצרת "באזז" חזק ומשפיע במיוחד.

סקירת הרשימות הישראליות

הרשימות הישראליות לאורך השנים כוללות תמהיל מגוון של יזמים, מדענים, אנשי פיננסים, אנשי תרבות, ספורטאים ופעילים חברתיים, שמשקפים את הפנים של החברה הישראלית הצעירה. לדוגמה, רשימת 2021 כללה 16 בוגרי יחידת 8200, והגיל הממוצע של הנבחרים היה 27. ברשימות משנים קודמות מצאתי שמות שהפכו מאז לדמויות מוכרות בתעשייה.

 מקרה מבחן – מסלול יזמי-משקיע-יזם: גל רינגל (בוגר 2017)

מסלול הקריירה של גל רינגל הוא דוגמה מצוינת לאיך ההכרה מפורבס יכולה לשמש כמקפצה בשלבים שונים של הקריירה.

• הכרה מוקדמת כמשקיע:

  רינגל נבחר לרשימת "30Under30" של פורבס ישראל לשנת 2017, כשהיה מנהל קרן ההשקעות של AOL ו-Verizon Ventures בישראל. הבחירה הזו, בתפקיד של משקיע, נתנה לו חותמת איכות ומיצבה אותו כדמות משפיעה עוד לפני שהפך ליזם בעצמו.

• המעבר ליזמות והקמת Mine:

  אחרי תקופתו כמשקיע, רינגל עבר לצד השני של השולחן והקים, יחד עם גל גולן וקובי ניסן, את הסטארטאפ Mine בשנת 2019. החברה פיתחה פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים לנהל ולשלוט בטביעת הרגל הדיגיטלית שלהם.

• הצלחה עסקית וגיוסי הון:

  Mine זכתה להצלחה מרשימה. החברה גייסה סך הכל 42.5 מיליון דולר בשלושה סבבים. הגיוס האחרון והמשמעותי, בסך 30 מיליון דולר, הושלם בדצמבר 2023 בהובלת קרנות מובילות כמו Battery Ventures ו-PayPal Ventures, ובהשתתפות קרן הבינה המלאכותית של גוגל. כיום, הפלטפורמה של Mine משרתת יותר מ-5 מיליון משתמשים פרטיים ואלפי לקוחות עסקיים, ביניהם חברות ענק כמו Reddit, HelloFresh ו-FIFA.

• הניתוח שלי:

  הסיפור של רינגל מדגים את הערך ארוך הטווח של המותג האישי והרשת החברתית שנבנים סביב ההכרה מפורבס. הרקע שלו כמשקיע, שחוזק על ידי חותמת האיכות של הרשימה, סיפק לו אמינות, קשרים וגישה למשקיעים, שאפשרו לו להקים ולממן בהצלחה מיזם שאפתני משלו.

מקרה מבחן – גיוס הון לאחר ההכרה: רון ארבל ו-Aryon Security (בוגר 2024)

המקרה של רון ארבל וחברת הסייבר Aryon Security הוא דוגמה טרייה לקשר ההדוק בין הכללה ברשימה לבין היכולת למשוך הון סיכון משמעותי בשלב מוקדם.

• הכרה מוקדמת והקמת החברה: רון ארבל, בוגר יחידת המודיעין "מצוב" בצה"ל, נכלל ברשימת הצעירים המבטיחים של פורבס ישראל לשנת 2024. זמן קצר לאחר מכן, הוא הקים יחד עם חבריו ליחידה את חברת הסייבר Aryon Security.
• גיוס סיד משמעותי: במרץ 2025, כמעט במקביל לפרסום הרשימה, החברה הודיעה על יציאה ממצב "חמקנות" ועל השלמת סבב גיוס סיד בסך 9 מיליון דולר. את הסבב הובילו קרנות הון סיכון מהשורה הראשונה בישראל ובעולם, Viola Ventures ו-Blumberg Capital. בסבב השתתפו גם אנג'לים שנחשבים לאגדות בסצנת הסייבר הישראלית, כמו שלמה קרמר (ממייסדי צ'ק פוינט) ומתי סימן (מייסד צ'קמרקס).
• הניתוח שלי: עיתוי הגיוס, במקביל לחשיפה התקשורתית שקיבל ארבל בזכות הרשימה, אינו מקרי. סביר להניח שההכרה מפורבס שימשה כזרז משמעותי, חיזקה את אמונת המשקיעים בצוות המייסדים הצעיר, ונתנה לחברה את ה"באזז" הדרוש כדי למשוך הון בסדר גודל כזה בשלב כל כך מוקדם. המקרה של Aryon Security מדגים איך באקוסיסטם הישראלי הצפוף, שבו מוניטין וקשרים הם בעלי חשיבות עליונה, ההכרה מפורבס יכולה לתפקד כמאיץ חזק, שמקצר באופן דרמטי את הזמן שלוקח ליזמים צעירים להגיע למשקיעים המובילים ולגייס את ההון שהם צריכים.

שם הבוגר	חברה בעת הבחירה	שנת בחירה	חברה/תפקיד נוכחי	הישגים מרכזיים לאחר הבחירה
גל רינגל	AOL/Verizon Ventures	2017	מייסד-שותף ומנכ"ל, Mine	הקמת סטארטאפ בתחום פרטיות המידע, גיוס הון כולל של 42.5 מיליון דולר.
רון ארבל	Aryon Security	2024 (משוער)	מייסד-שותף ומנכ"ל, Aryon Security	הקמת סטארטאפ סייבר, גיוס סבב סיד בסך 9 מיליון דולר.
אביב ברקוביץ'	Algomizer	2017	מייסד-שותף	הקמת חברה בתחום האוטומציה לשיווק דיגיטלי.
בועז אביב	Blender	2017	מייסד-שותף	הקמת פלטפורמת הלוואות P2P בינלאומית.
אפרת רפופורט	Bonobo.ai	2017	מייסדת-שותפה ומנכ"לית	אקזיט ל-Salesforce בשנת 2019 (סכום לא פורסם, מוערך בעשרות מיליוני דולרים).

בוגרי פורבס ישראל נבחרים – מסלולי קריירה והישגים

סיכום ומבט לעתיד – מה הערך האמיתי של התואר "בוגר פורבס"?

 

סיכום הממצאים שלי: הדילמה של ההכרה

אחרי שחקרתי את תופעת "30Under30" לעומק, הגעתי לתמונה מורכבת ומלאת ניגודים. הממצאים שלי מאשרים שההכללה ברשימה היא אכן מאיץ קריירה משמעותי, שנותן יתרון תחרותי ברור ליזמים צעירים, במיוחד בהתחלה. "אפקט ההילה" מתבטא בגישה קלה יותר לכסף ממשקיעים, בבניית מותג ואמינות באופן מיידי, ובגישה לרשת קשרים סגורה וחזקה. בישראל, במיוחד, נראה שהאקוסיסטם הצפוף והמרושת מגביר את ההשפעות החיוביות האלה.

עם זאת, ההכרה היא לא ערובה להצלחה ארוכת-טווח, ובמקרים רבים היא מביאה איתה סיכונים משמעותיים. חשפתי את "צד הצל" של הרשימה: לחץ פסיכולוגי עצום להצדיק את הבחירה, תמריץ להתמקד בתדמית חיצונית על פני בניית יסודות עסקיים חזקים, וסיכון מוגבר להידרדרות אתית ולהונאה. תופעת ה"צינור מפורבס להונאה" היא לא סתם סיפורים; זה דפוס מדאיג שמראה שתהליך הבחירה, שמקדש "הייפ" וגיוסי הון, עלול לזהות לא רק חדשנות אמיתית, אלא גם כריזמה ריקה מתוכן. ניתוח המקרה של Casper Sleep המחיש איך הילה תקשורתית יכולה להסתיר חולשות יסוד במודל העסקי, ולהוביל בסופו של דבר לקריסה.

לכן, אני מסכם שהתואר "בוגר פורבס" הוא נכס חזק אבל הפכפך. הערך שלו תלוי באופן קריטי ביכולת של היזם למנף את ההזדמנויות, מבלי ליפול למלכודות הלחץ והציפיות הלא-ריאליות.

המלצות אישיות שלי

על בסיס הממצאים שלי, גיבשתי כמה המלצות לגורמים המרכזיים בעולם היזמות:

• ליזמים (אלה שנבחרו ואלה ששואפים לכך):

• התייחסו להכרה כאל כלי, לא כמטרה: ההכללה ברשימה היא נקודת פתיחה מצוינת, לא קו הסיום. תשתמשו בחשיפה, באמינות ובקשרים כדי לבנות עסק יציב.
• אל תאמינו להייפ של עצמכם: חשוב לשמור על פרספקטיבה ריאלית. תמשיכו להתמקד במדדים עסקיים אמיתיים – הכנסות, רווחיות, שביעות רצון לקוחות – ולא רק במדדי צמיחה חיצוניים.
• נהלו את הלחץ: תכירו בכך שההכרה מגיעה עם ציפיות גבוהות. תבנו לעצמכם מערכות תמיכה (מנטורים, יועצים) שיעזרו לכם להתמודד עם הלחץ ולשמור על יושרה.

• למשקיעי הון סיכון:
• השתמשו ברשימה כאינדיקטור, לא כתחליף לבדיקת נאותות: ההכללה ברשימה היא בהחלט סימן חיובי שמצדיק בדיקה של המיזם. עם זאת, היא לא יכולה להחליף בדיקת נאותות מעמיקה ועצמאית.
• בחנו בחשדנות יזמים שממוקדים יותר מדי במותג האישי: שימו לב ליזמים שעיקר כוחם הוא בסיפור ובמותג האישי שנבנה סביב ההכרה מפורבס, ותנו משקל רב יותר ליסודות עסקיים מוצקים, לטכנולוגיה עמוקה, ולהבנה של השוק.
• העריכו את החוסן הנפשי של היזם: כחלק מתהליך ההשקעה, חשוב להעריך לא רק את היכולות העסקיות של היזם, אלא גם את יכולתו להתמודד עם הלחצים של הצלחה מהירה והכרה ציבורית.

מבט לעתיד: האם היוקרה תישמר?

הביקורת הגוברת על הרשימה, ובמיוחד החשיפה של תופעת ה-"Forbes-to-Fraud Pipeline", מאיימת לשחוק את היוקרה והאמינות שלה בטווח הארוך. פורבס עצמה מודעת לבעיה, ואפילו פרסמה "היכל קלון" באתר שלה, שבו היא "לוקחת בחזרה" את הבחירה בכמה בוגרים שהורשעו בפלילים. עם זאת, ההתעקשות על "שיעור הצלחה של 99.9%" בסינון נתפסת על ידי רבים כהתגוננות שיווקית ולא כהודאה כנה בכשלים של המודל.

השאלה המרכזית לעתיד היא האם עולם היזמות – יזמים, משקיעים והתקשורת – ימשיך לתת לרשימה את כוחה הכמעט מיתי, או שתתפתח עם הזמן סקפטיות בריאה יותר כלפי "חותמות איכות" שמבוססות על הייפ תקשורתי וסיפורים נוצצים. אני מאמין שכל עוד גיוסי הון יהיו תלויים במידה רבה בסיגנלים חברתיים, בתשומת לב תקשורתית ובכוחם של סיפורים, רשימות כמו "30Under30" ימשיכו למלא תפקיד מרכזי, גם אם פגום. ייתכן שנראה בעתיד עלייה בחשיבותן של פלטפורמות הערכה אחרות, שמבוססות יותר על נתונים אובייקטיביים. אבל נכון להיום, "חותם פורבס" עדיין נשאר אחד הסמלים החזקים והמשפיעים ביותר בעולם היזמות הצעירה.