שוק השירותים המשפטיים בישראל, ובפרט בתחום הליטיגציה המסחרית-אזרחית בעלת פרופיל גבוה, מאופיין בתחרותיות עזה.
הצלחה בזירה זו אינה נמדדת רק בכישורים משפטיים טכניים, אלא גם בתפיסת הציבור המובלת על ידי ניהול יחסי הציבור לעורכי דין.
כל אלה מנהלים את תפיסת השוק על מעמדם, השפעתם ויוקרתם של עורכי הדין והמשרדים המעורבים. דוח זה בוחן את התזה המרכזית לפיה חשיפה תקשורתית, הנגזרת מייצוג לקוחות בתיקים בעלי פרופיל ציבורי ותקשורתי גבוה, מהווה גורם קריטי, אם כי מורכב, בעיצוב המוניטין והמיתוג של משרדי עורכי דין וליטיגטורים מובילים בתחום זה בישראל.
המאמר שהוא למעשה מחקר מעמיק, בה לבחון כיצד פרסום כתבי תביעה, תורם למיתוג עורכי דין בתחום הליטיגציה המסחרית. שכן, בקרב עורכי דין רבים יש תמיד התלבטות האם לפרסם כתבי תביעה לצרכי שיווק ופרסום, או להשאיר אותם לא גלויים. המסקנה שעולה מהמאמר היא חד משמעית: כל עוד אין מניעה מצד הלקוח לפרסם את דבר הייצוג, לעורך הדין או למשרד עורכי הדין, כדאי תמיד לעשות את זה.
המאמר סוקר "ליטיגציה מסחרית-אזרחית בעלת פרופיל גבוה" תוגדר כהתדיינות משפטית בתחומים כגון דיני חברות, שוק ההון, נדל"ן, חוזים, הגבלים עסקיים ותובענות ייצוגיות מסחריות, אשר זוכה לסיקור תקשורתי נרחב בשל היקפה הכלכלי, זהות הצדדים המעורבים, השלכותיה הציבוריות או התקדימיות המשפטית שלה.
חשוב להדגיש כי ניתוח זה מתמקד אך ורק בהיבטים אזרחיים ומסחריים, ואינו כולל התייחסות לתיקים פליליים, גם אם אותם עורכי דין או משרדים עוסקים גם בתחום זה.
"חשיפה תקשורתית" לעורכי דין מתייחסת לאזכורים ולסיקור בכלי תקשורת מרכזיים, בדגש על עיתונות כלכלית וכללית. "מוניטין" בהקשר זה משמעו התפיסה הרווחת בקרב לקוחות פוטנציאליים (בעיקר תאגידים וגופים עסקיים), עמיתים למקצוע וגורמים רגולטוריים לגבי איכותו, מקצועיותו, הצלחותיו והשפעתו של המשרד או עורך הדין.
כיצד יחסי הציבור משפיעים על מיתוג עורכי דין בתחום הליטיגציה?
"מיתוג" מתייחס לתהליך בניית הזהות והתדמית הייחודית של המשרד בשוק, כאשר המוניטין הנצבר מהווה נדבך מרכזי בתהליך זה.
המתודולוגיה של דוח זה כוללת זיהוי שחקנים מרכזיים בשוק הליטיגציה המסחרית-אזרחית בישראל, בהתבסס על דירוגים מקצועיים ומעורבותם בתיקים מתוקשרים; ניתוח מקרי בוחן ספציפיים של תיקים כאלה; כימות ותיעוד של אזכורים תקשורתיים רלוונטיים; וסינתזה של הממצאים להבנת הקשר המורכב בין חשיפה תקשורתית למוניטין ולמיתוג.
שוק הליטיגציה המסחרית בישראל, במיוחד בסכסוכים בעלי ערך גבוה, אינו מתנהל רק על בסיס מיומנות משפטית גרידא, אלא גם על תפיסות של השפעה ומעמד ציבורי. הנראות התקשורתית, הנובעת מייצוג בתיקים בולטים, פועלת לעיתים קרובות כמעין מדד להצלחה ולהשפעה.
העובדה שהשאילתה המקורית התמקדה בעורכי דין ומשרדים ידועים המעורבים בתיקים בעלי פרופיל גבוה, יחד עם הקיום של דירוגים מקצועיים המדגישים מוניטין, מצביעה על כך שההכרה הציבורית והמקצועית, הניזונה בין היתר מחשיפה תקשורתית, מהווה גורם מבדל משמעותי בפלח שוק זה. לפיכך, נראה כי חשיפה תקשורתית אינה רק תוצר לוואי של פעילות משפטית, אלא עשויה להוות רכיב אסטרטגי עבור משרדים השואפים למעמד עילית בתחום הליטיגציה המסחרית.
יתרה מכך, ההתמקדות הבלעדית בתיקים מסחריים-אזרחיים, תוך הדרת התחום הפלילי, מצביעה על קיומו של מטבע מוניטין ספציפי, השונה מהתהילה (לעיתים סנסציונית יותר) הנלווית לעיסוק בתיקים פליליים מתוקשרים. המוניטין המסחרי-אזרחי מכוון בעיקר לקהל יעד של לקוחות תאגידיים פוטנציאליים, משקיעים מוסדיים, וגורמים עסקיים אחרים, וכן לעמיתים למקצוע.
התיקים המזוהים במחקר זה עוסקים בתאגידי ענק, בנקים וסכסוכים כלכליים משמעותיים (כמו פרשות אי.די.בי, בזק, תנובה, תביעות ייצוגיות נגד בנקים).
הסיקור התקשורתי של תיקים אלו מתמקד לעיתים קרובות בהשלכות הכלכליות, באסטרטגיות המשפטיות ובתקדימים, ומופיע בעיקר בעיתונות הכלכלית (כמו כלכליסט, גלובס, דה מרקר).
סוג זה של חשיפה בונה מוניטין ספציפי המוערך על ידי לקוחות מסחריים פוטנציאליים, ומבדל אותו מההכרה הציבורית הרחבה יותר שעשויה להיות מנת חלקם של סניגורים פליליים. ניהול מוניטין זה, כפי שמשתקף מהדיונים על שיווק ויחסי ציבור לעורכי דין, הוא ככל הנראה שיקול חשוב עבור משרדים הפועלים בזירה זו.
מיפוי הזירה: משרדים וליטיגטורים מובילים בתיקים מסחריים-אזרחיים בעלי פרופיל גבוה
זירת הליטיגציה המסחרית-אזרחית בישראל נשלטת במידה רבה על ידי מספר משרדי עורכי דין גדולים, המדורגים באופן עקבי בצמרת הדירוגים המקצועיים המקומיים והבינלאומיים, כגון Duns 100, BDI CODE, Legal 500 ו-Chambers and Partners. משרדים אלו, המכונים לעיתים "פירמות-על", כוללים בין היתר את:
-
הרצוג פוקס נאמן (Herzog Fox & Neeman – HFN):
מדורג באופן קבוע כמשרד הגדול והמוביל בישראל, עם מחלקת ליטיגציה מסחרית חזקה המייצגת לקוחות ישראלים ובינלאומיים בסכסוכים מורכבים.
-
מיתר | עורכי דין (Meitar Law Offices):
נחשב לאחד המשרדים הגדולים והמובילים, עם מחלקת ליטיגציה גדולה המתמחה בתיקים מסחריים, ניירות ערך, תאגידים, הגבלים עסקיים ועוד, כולל ייצוג בבוררויות בינלאומיות.
-
גולדפרב גרוס זליגמן (Goldfarb Gross Seligman):
פירמה גדולה ומובילה, תוצר מיזוג, עם התמחות חזקה בשוק ההון, ליטיגציה, נדל"ן ומשפט מסחרי.
-
פישר (FBC & Co.):
משרד מוביל וותיק, עם מחלקת ליטיגציה בולטת המתמחה ביישוב מחלוקות מסחריות מורכבות, הגבלים עסקיים, תביעות ייצוגיות ועוד.
-
גורניצקי GNY:
משרד ותיק ומוערך, עם פרקטיקה חזקה בליטיגציה, נדל"ן, מיזוגים ורכישות ודיני מיסים.
-
ש. הורוביץ ושות' (S. Horowitz & Co.):
אחד המשרדים הוותיקים והיוקרתיים בישראל, עם מחלקת ליטיגציה הנחשבת למובילה היסטורית, המתמחה בסכסוכים מסחריים מורכבים, קניין רוחני ובוררויות בינלאומיות.
-
ארדינסט, בן נתן, טולידאנו ושות' עם המבורגר עברון (EBN):
פירמה מובילה, במיוחד בליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, אנרגיה ותשתיות, ותביעות ייצוגיות ונגזרות.
-
אגמון עם טולצ'ינסקי (Agmon with Tulchinsky):
משרד בולט וחזק בליטיגציה, שוק ההון, הגבלים עסקיים ותכנון ובנייה.
-
נשיץ ברנדס אמיר (Naschitz Brandes Amir):
משרד מוביל עם פרקטיקה רחבה הכוללת מיזוגים ורכישות, הייטק, ליטיגציה מסחרית ואזרחית, נדל"ן, נזיקין וביטוח.
משרדים בולטים נוספים המוזכרים בדירוגים גבוהים בתחום הליטיגציה המסחרית ו/או תביעות ייצוגיות כוללים את שבלת ושות', פירון, ארנון, תדמור-לוי, ליפא מאיר ושות', ברנע ג'פה לנדה, וקסלר ברגמן, פרל כהן צדק לצר ברץ, כספי ושות', עמית, פולק, מטלון ושות', ברקמן ושות', בן צור קורב, זאב שרף ושות', ניר כהן, לשם, בן-ארצי, AYR – עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ', מטרי, מאירי, וכט, יגאל ארנון ושות' (כיום חלק מארנון, תדמור-לוי), ב. לוינבוק, בלטר גוט אלוני, צברי-פרקש, קסוטו ושות' ועוד רבים אחרים.
בעוד שהמוניטין נבנה בעיקר ברמת הפירמה, ליטיגטורים בכירים מסוימים מצליחים לבנות מותג אישי חזק, המזוהה עם הצלחות בתיקים מתוקשרים. חשוב לנקוט זהירות בזיהוי ליטיגטורים בהקשר זה, ולהתמקד באלו הקשורים באופן מובהק לתיקים מסחריים-אזרחיים בעלי פרופיל גבוה, תוך סינון קפדני של אזכורים הקשורים לתחום הפלילי או לפעילות ציבורית אחרת. בין הליטיגטורים הבולטים בתחום המסחרי-אזרחי ששמם עולה מהנתונים ניתן למנות (ללא דירוג מחייב ועל בסיס האזכורים שנמצאו):
-
צבי אגמון
(אגמון עם טולצ'ינסקי): מוזכר כמייצג בתיק הקוטג' של תנובה וכמשרד מוביל בליטיגציה ותביעות ייצוגיות.
-
גיורא ארדינסט
(EBN): מוזכר כראש המשרד וראש מחלקת הליטיגציה, מעורב בתיקים מורכבים לרבות תביעות ייצוגיות ונגזרות, סכסוכי שליטה (כמו אי.די.בי) ותביעות נגד בנקים.43
-
אלי זהר
(לשעבר גולדפרב זליגמן): הוזכר רבות כליטיגטור מוביל שייצג אישי ציבור (כמו אולמרט) וחברות גדולות בתיקים מורכבים, כולל צווארון לבן וליטיגציה מסחרית. המיזוג בין גולדפרב לזליגמן נועד, בין היתר, לחזק את מחלקת הליטיגציה של גולדפרב.
-
עמירם טפירו
(טפירו ושות'): הוזכר כמייצג בתביעת נדל"ן מתוקשרת (פרשת החניון הרובוטי בה מעורב אהוד אולמרט) ומתמחה בליטיגציה אזרחית-מסחרית מורכבת ותביעות ייצוגיות.
פרסום התביעה של אולמרט כנגד יזם התמ"א בעקבות החניון הרובוטי התקול, יצר ביקוש גדול מאוד לתביעות בגין חניונים רובוטיים תקולים -
רונן עדיני
(רונן עדיני ושות'): מתמחה בליטיגציה מסחרית, ניירות ערך ותביעות ייצוגיות ונגזרות, הוזכר כמייצג תובעים בייצוגית נגד בזק.
-
שותפים בכירים במשרדים הגדולים:
משרדים כמו הרצוג פוקס נאמן, מיתר, פישר (FBC), גורניצקי, ש. הורוביץ ועוד, כוללים שותפים רבים המתמחים בליטיגציה מסחרית ומובילים תיקים בעלי פרופיל גבוה.
התחומים המשפטיים המזוהים ביותר עם תיקים מסחריים-אזרחיים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה כוללים:
-
תובענות ייצוגיות:
במיוחד נגד בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת, חברות צרכנות גדולות (כמו תנובה ) וחברות בתחום שוק ההון. תיקים אלו זוכים לתהודה ציבורית בשל השפעתם הפוטנציאלית על קבוצות גדולות של אזרחים וצרכנים.
-
ליטיגציה של ניירות ערך:
כולל סכסוכי בעלי מניות, תביעות נגזרות נגד נושאי משרה ודירקטורים (כמו בפרשות אי.די.בי ובזק), וליטיגציה הקשורה להנפקות ודיווחים לבורסה.
-
דיני תחרות והגבלים עסקיים:
תיקים העוסקים בטענות לניצול מעמד מונופוליסטי לרעה (כמו תנובה, בזק), קרטלים והסדרים כובלים, המערבים לעיתים קרובות את רשות התחרות וזוכים לסיקור כלכלי נרחב.
-
סכסוכים חוזיים ותאגידיים מורכבים:
מאבקי שליטה בחברות גדולות (כמו באי.די.בי), סכסוכים הנובעים מעסקאות מיזוג ורכישה משמעותיות, והפרות חוזים בעלי היקף כספי גדול או השלכות ציבוריות.
ניתוח הדירוגים והמעורבות בתיקים מצביע על ריכוזיות מסוימת של עבודת הליטיגציה המסחרית הבכיר
ה בישראל. קבוצה מצומצמת יחסית של משרדי עורכי דין גדולים, בעלי מחלקות ליטיגציה מבוססות ומשאבים ניכרים, מטפלת בחלק הארי של התיקים המורכבים והמתוקשרים ביותר.
משרדים אלו, המציעים שירותים משפטיים מקיפים (Full Service), מסוגלים להתמודד עם ההיקף, המורכבות והמשאבים הנדרשים לניהול התדיינויות ארוכות ואינטנסיביות מול תאגידים גדולים, גופים רגולטוריים או קבוצות תובעים מאורגנות. בעוד שקיימים גם משרדי בוטיק המתמחים בליטיגציה, התיקים הגדולים והמסוקרים ביותר נוטים להגיע למשרדים הגדולים, המופיעים באופן עקבי בצמרת הדירוגים.
בנוסף, נראה כי התמחות ספציפית, בעיקר בתחומי תובענות ייצוגיות וליטיגציה של ניירות ערך, מהווה מסלול משמעותי להשגת מעמד בולט בזירת הליטיגציה המסחרית המתוקשרת.
רבים מהתיקים בעלי הפרופיל הגבוה ביותר שזוהו במחקר זה משתייכים לקטגוריות אלו. תיקים אלו, מעצם טבעם, מערבים קבוצות גדולות של תובעים או סכומים כספיים ניכרים, מה שהופך אותם לאטרקטיביים לסיקור תקשורתי. משרדים המפתחים מומחיות עמוקה בנישות אלו זוכים לטפל בתיקים המייצרים חשיפה תקשורתית משמעותית ומחזקים את המוניטין שלהם בתחום המסחרי.
זרקור תקשורתי: מקרי בוחן בליטיגציה מסחרית-אזרחית
ניתוח מקרים ספציפיים של ליטיגציה מסחרית-אזרחית בעלת פרופיל גבוה מאפשר להדגים כיצד הסיקור התקשורתי מעצב את תפיסת הציבור והשוק לגבי המשרדים ועורכי הדין המעורבים. ההתמקדות היא בנרטיב התקשורתי, באופן הצגת הצוותים המשפטיים, ובקישור שנוצר בין תוצאות התיק (או התנהלותו) לבין יכולות המשרד.
מקרה בוחן 1: סאגת קבוצת אי.די.בי (קריסה, תפקיד דנקנר, הסדרי חוב, ליטיגציית בעלי מניות)
-
תיאור:
קריסת קבוצת אי.די.בי, שהייתה בעבר מהקונצרנים הגדולים במשק, הולידה סאגה משפטית רבת-פנים שנמשכה שנים. היא כללה מאבקי שליטה, הסדרי חוב מורכבים עם מחזיקי אגרות חוב, הליכים פליליים נגד נוחי דנקנר בגין הרצת מניות , ותביעות אזרחיות נלוות, כולל תביעות ייצוגיות ונגזרות מצד בעלי מניות ומשקיעים שנפגעו.
-
סיקור תקשורתי:
הפרשה זכתה לסיקור תקשורתי אינטנסיבי ומתמשך, בעיקר בעיתונות הכלכלית (כלכליסט, גלובס, דה מרקר). הסיקור התמקד בהיבטים הכלכליים הדרמטיים, בדמויות המרכזיות (דנקנר, אלשטיין), באחריות נושאי משרה, ובאסטרטגיות המשפטיות של המשרדים שייצגו את הגורמים השונים – אי.די.בי עצמה, דנקנר, מחזיקי האג"ח, בעלי המניות, והנאמנים שמונו.
-
השפעה על המוניטין:
המעורבות בפרשה כה מרכזית ומתוקשרת מיצבה את המשרדים המעורבים כשחקנים מרכזיים בליטיגציה תאגידית מורכבת. משרדים שייצגו בהצלחה את מחזיקי האג"ח (כמו קרנות הגידור אלפא וברוש) ביססו מוניטין של נחישות ויכולת להשיג תוצאות עבור נושים.
משרדים שייצגו את דנקנר או את אי.די.בי (כמו עו"ד ניר כהן ואמיר בן ארצי שייצגו את דנקנר בתביעה הייצוגית, או משרד פישר בכר שייצג את שוני אלבק) הפגינו מומחיות בהגנה תאגידית וניהול משברים ברמה הגבוהה ביותר, גם אם לא הצליחו למנוע את אובדן השליטה או את ההרשעה הפלילית.
עצם הנראות הגבוהה והמתמשכת, התקשורתית הרציפה בכלי המדיה, הבטיחה הכרה בשמות המשרדים והשותפים המעורבים.
ההליכים האזרחיים, כמו התביעה הייצוגית שהובילה לפשרה של 10 מיליון שקל, חיזקו את המוניטין של משרדי התובעים (סיני אליאס ואיתן חיימוביץ) כמומחים בתביעות ניירות ערך.
מקרה בוחן 2: בזק ורפורמת השוק הסיטונאי (הגבלים עסקיים, קנסות רגולטוריים, אחריות נושאי משרה)
-
תיאור:
הרפורמה בשוק הסיטונאי נועדה להגביר את התחרות בתשתיות התקשורת בישראל על ידי חיוב בזק ו-HOT לאפשר למתחרות להשתמש בתשתיותיהן.
רשות התחרות ומשרד התקשורת קבעו כי בזק ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול והערימה קשיים על יישום הרפורמה, בין היתר על ידי חסימת גישה פיזית לתשתיות ודרישה לשימוש בטכנולוגיות פריסה נחותות ויקרות יותר.
כתוצאה מכך, הוטלו על בזק קנסות כבדים, וכן הוגשו נגדה ונגד נושאי משרה בה תביעות ייצוגיות ונגזרות.
-
סיקור תקשורתי:
הפרשה סוקרה בהרחבה בכלי תקשורת כלכליים (כלכליסט, גלובס, דה מרקר, Telecom News).
הסיקור התמקד בהחלטות הרגולטוריות, בגובה הקנסות, במאבקים המשפטיים של בזק נגד ההחלטות, בהשלכות על התחרות בשוק התקשורת ועל הצרכנים, ובסוגיית אחריות נושאי המשרה.10
-
השפעה על המוניטין:
ייצוג בזק במאבקיה מול הרגולטורים (כמו על ידי משרד EBN בבקשה לגילוי מסמכים בתביעה הנגזרת) בנה למשרדים המייצגים מוניטין של מומחיות במשפט מנהלי, דיני תחרות ותעשיות מפוקחות. מנגד, משרדים שהצליחו לאתגר את בזק, כמו משרד רונן עדיני ועו"ד אפי שאשא שהובילו לפשרה של 60 מיליון שקל בתביעה הייצוגית על דיווחים מטעים, חיזקו את המוניטין שלהם כיכולים להתמודד מול תאגידי ענק ולהשיג פיצויים משמעותיים, ובכך משכו לקוחות בתחום ליטיגציית ניירות ערך וזכויות צרכנים. הקנסות הגבוהים והסיקור התקשורתי הדגישו את ההימור הגבוה הכרוך בתיקים אלו.
מקרה בוחן 3: תביעת הקוטג' נגד תנובה (הגבלים עסקיים, תמחור, זכויות הצרכן)
-
תיאור:
תביעה ייצוגית זו, שנולדה בעקבות "מחאת הקוטג'" הציבורית בקיץ 2011, טענה כי תנובה ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול בשוק החלב כדי לגבות מחיר מופרז ובלתי הוגן עבור גבינת קוטג' לאחר שהמוצר הוצא מפיקוח מחירים. בית המשפט המחוזי קיבל את התביעה וחייב את תנובה בפיצוי של כ-20 מיליון ש"ח, אך פסק הדין בוטל מאוחר יותר על ידי בית המשפט העליון.
-
סיקור תקשורתי:
התיק זכה לעניין תקשורתי נרחב (כלכליסט, גלובס, Ynet), הן בשל מקורותיו במחאה החברתית והן בשל השלכותיו על מחירי המזון ואכיפת דיני התחרות נגד מונופולים.115 הסיקור עקב אחר ההתפתחויות המשפטיות, הטיעונים בנוגע ל"מחיר מופרז", וההחלטות הדרמטיות של הערכאות השונות.
-
השפעה על המוניטין:
הזכייה הראשונית בבית המשפט המחוזי העניקה דחיפה משמעותית למוניטין של עורכי הדין התובעים (עו"ד אופיר נאור, שיוצג על ידי עוה"ד שחר בן מאיר ודוד דנינו) כמגיני זכויות הצרכן, המסוגלים לנצח בתיקי הגבלים עסקיים מורכבים נגד תאגידים גדולים.
אף שההחלטה בוטלה בעליון, הנראות התקשורתית העצומה נותרה. עבור עורכי הדין של תנובה (משרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות' ומשרד פישר (FBC), הזכייה הסופית בבית המשפט העליון חיזקה את המוניטין שלהם כליטיגטורים מהשורה הראשונה המסוגלים להפוך החלטות משמעותיות של ערכאות נמוכות בתיקים מסחריים/אנטי-טראסט בעלי פרופיל גבוה. התיק הפך למזוהה עם הדיון הציבורי והמשפטי על תמחור מופרז על ידי מונופולים בישראל.
מקרה בוחן 4: תובענות ייצוגיות נגד בנקים (עמלות, ניירות ערך)
-
תיאור:
תופעה חוזרת ונשנית בשוק המשפטי הישראלי היא הגשת תובענות ייצוגיות נגד הבנקים הגדולים (הפועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות ועוד) בנושאים מגוונים, כגון גביית עמלות ניירות ערך (למשל, עמלות מינימום, כפל עמלות), עמלות סליקה, פרקטיקות מטעות, או פגיעה אחרת בצרכנים.
-
סיקור תקשורתי:
תיקים אלו זוכים לסיקור קבוע בעיתונות הכלכלית. הסיקור מתמקד בטענות הספציפיות, בחשיפה הכספית הפוטנציאלית לבנקים, ובתוצאות ההליכים – לרוב הסדרי פשרה או שינויים רגולטוריים.
העיתונות הכלכלית רוצה להציג את צד הצרכנים המשותק יחסית שמקבל ביטוי רק בעת הגשת תביעות מסוג זה -
השפעה על המוניטין:
משרדים המייצגים תובעים בונים מוניטין כמומחים בהגנת הצרכן הפיננסי ובתובענות ייצוגיות, ומושכים לקוחות עם טענות דומות (לדוגמה, משרדים כמו בך, לדרמן ושות', עמית מנור – יוקי שמש, קסוטו ושות', רונן עדיני ושות', קלעי, רוזן ושות' המוזכרים בדירוגים).
משרדים המייצגים את הבנקים הנתבעים (לרוב המשרדים המסחריים הגדולים, כמו ש. הורוביץ המייצג את בנק הפועלים) מחזקים את תדמיתם כיועצים המועדפים על ידי מוסדות פיננסיים גדולים המתמודדים עם סיכוני ליטיגציה משמעותיים.
הגנה מוצלחת או השגת הסדרי פשרה נוחים מחזקת את מעמדם בעיני לקוחות הבנקים. לעיתים, תביעות אלו אף מזרזות שינויים רגולטוריים, כמו ביטול עמלת המינימום בניהול פיקדון ני"ע בעקבות תביעת אגרנט, מה שמדגיש את השפעת הליטיגציה מעבר לאולם בית המשפט.
ניתוח מקרי הבוחן הללו חושף כי ליטיגציה בעלת פרופיל גבוה פועלת כמעין "מבחן מאמץ" פומבי עבור משרדי עורכי הדין המעורבים. תיקים כמו אלו של אי.די.בי, בזק ותנובה כללו מורכבות משפטית ועובדתית עצומה, היקפים כספיים אדירים, סיקור תקשורתי אינטנסיבי ויריבים רבי-עוצמה.
ההתמודדות עם אתגרים אלו, הדורשת ניהול הליכים ארוכים, ערעורים, ומשאבים ניכרים, חושפת לעיני כל את היכולות האסטרטגיות של המשרד, את חוסנו תחת לחץ, ואת יכולתו לנהל סכסוכים מורכבים מול בעלי עניין מרובים. הצלחה, או אפילו ניהול מוכשר של התיק למרות הפסד, בונה הון מוניטין משמעותי.
מעורבות בתיקים אלו, ללא קשר לתוצאה הסופית, משדרת לשוק מסר חזק לגבי יכולתו של המשרד להתמודד עם הסכסוכים המסחריים התובעניים ביותר, ובכך מחזקת את מעמדו כשחקן עילית.
בנוסף, הנרטיבים התקשורתיים סביב תיקים מסחריים אלו מתמקדים לעיתים קרובות בהשלכות כלכליות או חברתיות רחבות יותר – תחרותיות במשק, זכויות הצרכן, ממשל תאגידי, או יושרת השוק – ולא רק בפרטים המשפטיים הטכניים. עיתונות כלכלית כמו כלכליסט, גלובס ודה מרקר מתמחה במסגור מסוג זה.
כתוצאה מכך, המשרדים המעורבים אינם נתפסים רק כטכנאים משפטיים, אלא כשחקנים בדרמות כלכליות וחברתיות גדולות יותר. הדבר מגביר את ההימור המוניטיני ואת הרווחים או ההפסדים הפוטנציאליים הנגזרים מהסיקור התקשורתי.
-
כימות החשיפה: אזכורים תקשורתיים של ליטיגטורים/משרדים בולטים
כדי לספק תשתית אמפירית לניתוח הקשר בין חשיפה תקשורתית למוניטין, להלן טבלה המרכזת דוגמאות לאזכורים תקשורתיים של משרדי עורכי דין וליטיגטורים בולטים בהקשר של תיקים מסחריים-אזרחיים בעלי פרופיל גבוה בישראל, כפי שעולה מהמקורות שנבדקו. הטבלה אינה ממצה, אך היא מדגימה את טביעת הרגל התקשורתית של השחקנים המרכזיים בזירה זו.
טבלת אזכורים תקשורתיים נבחרים בליטיגציה מסחרית-אזרחית
| שם עורך הדין/המשרד | תחום התמחות רלוונטי | תיק/הקשר ספציפי | כלי תקשורת | תאריך/תקופה | תיאור קצר של האזכור | תדירות (משוערת מהמקורות) |
| הרצוג פוקס נאמן (HFN) | ליטיגציה מסחרית, תאגידים, ני"ע, בנקאות, מיסים | כללי (דירוגים, גודל), ייצוג לקוחות בינלאומיים | Calcalist, Globes, Legal 500, Chambers, Duns 100, BDI | 2006-2024 | דירוגים כמשרד מוביל וגדול בישראל, התמחות בליטיגציה מסחרית מורכבת, ייצוג חברות מקומיות ובינלאומיות | תדיר |
| **מיתר | עורכי דין** | ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, הייטק, שוק ההון | כללי (דירוגים), ייצוג בתיקים מורכבים | Legal 500, Duns 100, BDI | 2024-2025 | דירוגים כמשרד מוביל, מחלקת ליטיגציה גדולה ומובילה, ייצוג בתיקים מסחריים מורכבים |
| גולדפרב גרוס זליגמן | ליטיגציה, שוק ההון, נדל"ן, מיסים | סכסוך בעלי מניות (אן אברהמי), אירוע סייבר, ייצוג בכירים (אלי זהר ז"ל) | Calcalist, Ynet, Duns 100, BDI | 2011-2024 | דיווחים על סכסוך שכר טרחה וטענות לקשר עם בוררת, דיווח על אירוע סייבר, אזכור ייצוג אולמרט וקראדי על ידי אלי זהר ז"ל, דירוגים כמשרד מוביל | תדיר |
| פישר (FBC & Co.) | ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, הגבלים עסקיים, תביעות ייצוגיות | ייצוג תנובה בתיק הקוטג', ייצוג בתיקי חברות ותקדימים | Calcalist, Globes, Legal 500, Duns 100, BDI | 2018-2024 | ייצוג תנובה בערעור לעליון בתיק הקוטג', ציטוט שותפה (נועה ברהום) בנושא רפורמת תביעות ייצוגיות, אזכור שותף (גיל אוריון) בדיון על אמון במערכת המשפט, דירוגים כמשרד מוביל בליטיגציה | תדיר |
| גורניצקי GNY | ליטיגציה, נדל"ן, מיסים, משפט מסחרי | ייצוג בתיקי הגבלים עסקיים, ציטוט שותף (אבנר פינקלשטיין) | Calcalist, Duns 100, BDI | 2017-2024 | ציטוט עו"ד פינקלשטיין בנושא חוק ההגבלים, ציטוט שותף (דניאל פסרמן) בנושא מיסוי, דירוגים כמשרד מוביל | תדיר |
| ש. הורוביץ ושות' | ליטיגציה, קניין רוחני, משפט מסחרי | ייצוג בנק הפועלים, תיקים תקדימיים (לגו, Hughes) | TheMarker, Calcalist, Chambers, Legal 500, Duns 100, BDI | 1970-2024 | אזכורים היסטוריים של ייצוג בנק הפועלים מול דה מרקר, אזכור תיקים תקדימיים באתר המשרד, דירוגים כמשרד מוביל בליטיגציה | תדיר |
| ארדינסט, בן נתן, טולידאנו (EBN) | ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, תביעות ייצוגיות ונגזרות, אנרגיה | ייצוג בתיקי אי.די.בי (בן משה), ייצוג בייצוגית נגד מגדל גמל, ייצוג בבקשה לגילוי מסמכים נגד בזק | Calcalist, Globes, Legal 500, Duns 100, BDI | 2017-2024 | אזכור ייצוג מוטי בן משה בבוררות אי.די.בי, אזכור ייצוג בייצוגית נגד מגדל גמל, ייצוג בזק בבקשה לגילוי מסמכים, דירוגים כמשרד מוביל בליטיגציה ותביעות ייצוגיות | תדיר |
| אגמון עם טולצ'ינסקי | ליטיגציה, שוק ההון, הגבלים עסקיים, תכנון ובנייה | ייצוג תנובה בתיק הקוטג', ייצוג דלק בפשרה ייצוגית | Calcalist, Legal 500, Duns 100, BDI | 2022-2024 | ייצוג תנובה בערעור לעליון בתיק הקוטג', ייצוג דלק בהסדר פשרה בתביעה ייצוגית, דירוגים כמשרד מוביל בליטיגציה ותביעות ייצוגיות | תדיר |
| נשיץ ברנדס אמיר | ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, הייטק, נדל"ן, ביטוח | כללי (דירוגים), ייצוג חברות בינלאומיות | Legal 500, Duns 100, BDI, מסמכי ממשלה | 2019-2024 | דירוגים כמשרד מוביל, תיאור פעילות בינלאומית ענפה, אזכור כנותן שירותים למשרד האוצר | תדיר |
| עמירם טפירו ושות' | ליטיגציה אזרחית-מסחרית, תביעות ייצוגיות, נדל"ן | תביעת החניון הרובוטי (אולמרט) | Mako, Ice | אוגוסט 2024 | דיווח על הגשת תביעה מתוקשרת בנושא ליקויי בנייה וחניון רובוטי בבניין בכיכר המדינה | מרובה (בהקשר לתיק הספציפי) |
| רונן עדיני ושות' | ליטיגציה מסחרית, ניירות ערך, תביעות ייצוגיות | ייצוג תובעים בייצוגית נגד בזק | Calcalist, Duns 100 | 2022 | אזכור כמיצג תובעים בהסדר פשרה בתביעה ייצוגית נגד בזק | מרובה (בדירוגים ובהקשר לתיק) |
| סיני אליאס ואיתן חיימוביץ | תביעות ייצוגיות, ניירות ערך | ייצוג תובע בייצוגית נגד דנקנר/שטרום (אי.די.בי) | Ynet, Calcalist | 2021-2024 | אזכור כמייצגים את התובע הייצוגי אריה רהב בבקשה לאישור תביעה ובפשרה שהושגה | מרובה (בהקשר לתיק הספציפי) |
| שחר בן מאיר ודוד דנינו | תביעות ייצוגיות, הגבלים עסקיים, צרכנות | ייצוג תובע בייצוגית הקוטג' נגד תנובה | Calcalist | 2011-2023 | אזכור כמייצגים את עו"ד אופיר נאור בתביעה הייצוגית נגד תנובה לאורך כל ההליך | מרובה (בהקשר לתיק הספציפי) |
| ארנון, תדמור-לוי | ליטיגציה מסחרית, מיזוגים ורכישות, נדל"ן, הגבלים עסקיים | ייצוג ניקול ראידמן בסכסוך מסחרי, ציטוט שותף (ברק טל) | Calcalist, Ice, Duns 100, BDI | 2023-2024 | ייצוג ניקול ראידמן בתביעה ותביעה נגדית, ציטוט עו"ד ברק טל בדיונים על מערכת המשפט, דירוגים כמשרד מוביל | תדיר |
המשרדים הגדולים בישראל זוכים בתביעות המתקושרות והגדולות אבל לא רק
הטבלה מדגימה בבירור כי המשרדים הגדולים והמובילים בישראל (כמו הרצוג, מיתר, גולדפרב, פישר, גורניצקי, ש. הורוביץ, EBN, אגמון, נשיץ, ארנון) זוכים לחשיפה תקשורתית ניכרת ומתמשכת בהקשר של ליטיגציה מסחרית-אזרחית.
עם זאת אפשר להגיד באופן חד משמעי כי יוזמות רציפות של משרדי יחסי ציבור לעורכי דין כמו שלנו, במשרד של שהם לוי (קריאייטיביטי ואליו), יכולה להביא למיתוג יזום ומשמעותי עבור עורכי הדין. יוזמה ופעולה אקטיבית לתקשור רציף של תביעות ופסקי דין, תביא למיתוג כמשרד עורכי דין מוביל.
תדירות האזכורים שלהם גבוהה, והם מופיעים בהקשר למגוון רחב של תיקים בעלי פרופיל גבוה, החל מסכסוכי שליטה ועד תביעות ייצוגיות והגבלים עסקיים. משרדי בוטיק או עורכי דין ספציפיים (כמו טפירו, עדיני, אליאס, בן מאיר) זוכים אף הם לחשיפה משמעותית, אך לרוב בהקשר לתיקים ספציפיים ומתוקשרים שבהם הם מעורבים באופן בולט, בעיקר בתחום התביעות הייצוגיות.
ניתן לראות כי תחומי התובענות הייצוגיות וההגבלים העסקיים מייצרים נפח סיקור גבוה יחסית, ככל הנראה בשל העניין הציבורי וההשלכות הכלכליות הרחבות של תיקים אלו. כלי התקשורת הכלכליים – כלכליסט, גלובס ודה מרקר – מהווים את הבמה המרכזית לסיקור תיקים אלו, בעוד כלי תקשורת כלליים כמו Ynet ו-Mako נוטים לסקר מקרים בעלי עניין ציבורי רחב במיוחד או כאלה המערבים דמויות מוכרות (כמו פרשת החניון של אולמרט).
הסיקור התקשורתי הוא לרוב מונע-אירועים, כלומר מתרכז סביב נקודות ציון משמעותיות בהליך המשפטי: הגשת תביעה או בקשה לאישור, החלטות ביניים חשובות (כמו אישור ניהול תביעה ייצוגית או גילוי מסמכים), פסקי דין בערכאות השונות 4, והסדרי פשרה. עם זאת, מעורבות עקבית של משרד בתיקים בעלי פרופיל גבוה לאורך זמן, כמו בפרשות אי.די.בי או בזק, מובילה להצטברות אזכורים ויוצרת אפקט מוניטין מצטבר. חשיפה חוזרת ונשנית מקבעת את הקשר בין המשרד לבין טיפול בתיקים מורכבים ובעלי חשיבות ציבורית או כלכלית, ומחזקת את מעמדו בעיני קהלי היעד הרלוונטיים – לקוחות פוטנציאליים ועמיתים למקצוע.
הדומיננטיות של כלי התקשורת הכלכליים (כלכליסט, גלובס, דה מרקר) בסיקור הליטיגציה המסחרית מעצבת את הנרטיב בעיקר עבור הקהילה העסקית והמשפטית. בעוד שכלי תקשורת כלליים (Ynet, Maariv) מספקים תפוצה רחבה יותר, הניתוח המעמיק וההתמקדות בהשלכות הכלכליות והמשפטיות נמצאים לרוב בעיתונות הכלכלית. לפיכך, סוג כלי התקשורת המסקר משפיע באופן משמעותי על קהל היעד אליו מגיעה החשיפה ועל האופן שבו נתפסת מעורבות המשרד, כאשר העיתונות הכלכלית היא המפתח לבניית מוניטין עסקי-משפטי בתחום זה.
מהכותרות למוניטין: ניתוח השפעת החשיפה התקשורתית
החשיפה התקשורתית הנובעת מייצוג בתיקים מסחריים-אזרחיים בעלי פרופיל גבוה אינה רק תוצר לוואי של הפעילות המשפטית; היא מהווה מנוע רב עוצמה לעיצוב המוניטין והמיתוג של משרדי עורכי הדין והליטיגטורים המעורבים. ניתוח מקרי הבוחן והאזכורים התקשורתיים מצביע על מספר דרכים עיקריות שבהן החשיפה מתורגמת לנכסים מוניטיניים ומיתוגיים מוחשיים.
-
בניית מודעות והכרה במותג:
נוכחות עקבית בתקשורת, אפילו ברמת אזכור שם המשרד או השותף המייצג בהקשר לתיקים מרכזיים, מגבירה באופן דרמטי את הנראות ואת המודעות למותג (Top-of-mind awareness) בקרב קהלי יעד רלוונטיים – לקוחות תאגידיים פוטנציאליים, מתחרים, וכן עורכי דין צעירים המהווים מאגר גיוס פוטנציאלי. כפי שעולה מהטבלה (סעיף 4), משרדים המעורבים בפרשות מתמשכות כמו אי.די.בי או בזק, או בתחומים רוויי ליטיגציה כמו תביעות ייצוגיות נגד בנקים, זוכים לאזכורים חוזרים ונשנים המחזקים את שמם ומקבעים אותם בתודעה כשחקנים מרכזיים בזירה. המודעות לכללי האתיקה המגבילים פרסום ישיר והשימוש ביחסי ציבור למשרדי עורכי דין מעידים על כך שמשרדים מכירים בחשיבות ניהול הנראות הזו.
-
ביסוס מומחיות וסמכות ("הובלה מחשבתית"):
כאשר עורכי דין מצוטטים כמומחים בתקשורת, כאשר אסטרטגיות משפטיות מוצלחות שלהם מסוקרות, או כאשר הם משיגים פסיקות תקדימיות (גם אם אלו מתהפכות בערעור), הדבר ממצב אותם ואת משרדיהם כמובילי דעה בתחומים משפטיים מורכבים. לדוגמה, הדיונים התקשורתיים סביב הטיעונים המשפטיים בתיק הקוטג' בנושא "מחיר מופרז" או האתגרים הרגולטוריים בתיק בזק מיצבו את עורכי הדין המעורבים כמומחים בדיני תחרות ורגולציה. אזכורים של עורכי דין כמו אבנר פינקלשטיין (גורניצקי) בנושא הגבלים עסקיים או נועה ברהום (פישר) בנושא רפורמת התביעות הייצוגיות מחזקים את תפיסתם כמובילי דעה.
-
איתות על יכולת והצלחה ("לנצח בתיקים חשובים"):
עצם המעורבות בליטיגציה רחבת היקף ובעלת סיכון גבוה משדרת לשוק שלמשרד יש את המשאבים, הניסיון והיכולת להתמודד עם הסכסוכים המסחריים התובעניים ביותר. תיקים כמו אי.די.בי, בזק, ותביעות ייצוגיות גדולות דורשים צוותים גדולים, יכולת ניתוח מורכבת וחוסן פיננסי. כאשר מעורבות זו מובילה לתוצאות חיוביות – זכייה בפסק דין, השגת הסדר פשרה משמעותי, או קביעת תקדים משפטי – האיתות על הצלחה מתעצם ומחזק את המוניטין של המשרד כמנצח.
-
אפקט "שובר השוויון":
חשיפה תקשורתית, במיוחד עבור משרדים המייצגים תובעים מול תאגידים חזקים או עבור משרדי הגנה המשיגים תוצאות מפתיעות, יכולה לתרום לתפיסה של המשרד או עורך הדין כ"שובר שוויון" – גורם המסוגל לשנות את מהלך האירועים הצפוי בסכסוכים גדולים. הדינמיקה הזו בולטת בתחום התובענות הייצוגיות, שבו שחקנים קטנים יחסית מאתגרים גופים גדולים. גם החלטות שיפוטיות בלתי צפויות, כמו ההחלטה הראשונית בתיק הקוטג' או ההיפוך שלה בעליון, והסיקור הנלווה להן, תורמים לתפיסה זו לגבי המשרדים שהיו מעורבים בהשגת התוצאה.
-
סיכונים ואתגרים:
לצד היתרונות, חשיפה תקשורתית טומנת בחובה גם סיכונים. הפסד מתוקשר עלול לפגוע במוניטין, וניהול הקשר עם התקשורת דורש הליכה על חבל דק מבחינה אתית. עקרון הסוביודיצה, האוסר על פרסומים העלולים להשפיע על הליך תלוי ועומד, מהווה מגבלה תיאורטית, אם כי אכיפתו בהקשרים מסחריים פחות נפוצה מאשר בפלילים. יתרה מכך, קישור של משרד ללקוח או למטרה שאינם פופולריים עלול להזיק, אם כי הדבר פחות שכיח בסכסוכים מסחריים מורכבים מאשר בתיקים פליליים בעלי מטען ציבורי כבד.
הניתוח מצביע על כך שחשיפה תקשורתית בתיקי ליטיגציה מסחרית בעלי פרופיל גבוה מתפקדת כצורה עוצמתית, גם אם בלתי נשלטת לחלוטין, של שיווק ואימות (validation) עבור משרדי עורכי הדין המובילים בתחום. לאור המגבלות האתיות על פרסום ישיר, הסיקור התקשורתי, הנתפס כאימות על ידי צד שלישי, מספק נראות והכרה שקשה להשיג באמצעי שיווק מסורתיים. הצלחה בתיקים מתוקשרים מהווה הדגמה חזקה ליכולות המשרד בפני לקוחות פוטנציאליים (תאגידים, משקיעים). המאמצים הנעשים בתחום יחסי הציבור מצביעים על כך שמשרדים מנסים באופן אקטיבי לעצב את הסיקור הזה. לפיכך, ניהול קשרי תקשורת ומיצוב אסטרטגי של המשרד בתוך הנרטיב של תיקים מרכזיים הופכים לרכיב קריטי בפיתוח העסקי ובמיתוג של פרקטיקות הליטיגציה המסחרית המובילות.
יתר על כן, האופי המחזורי של ליטיגציה בעלת פרופיל גבוה – קריסות תאגידיות גדולות כמו אי.די.בי, גלי תביעות ייצוגיות בעקבות שינויים רגולטוריים כמו בפרשת בזק, או תביעות חוזרות נגד בנקים – יוצר הזדמנויות מתחדשות עבור משרדים לבנות או לחזק את המוניטין שלהם באמצעות החשיפה התקשורתית הנלווית לאירועים אלו. כל אירוע מרכזי או גל תביעות חדש מייצר תשומת לב תקשורתית מחודשת ומאפשר למשרדים המתמחים בתחומים אלו להפגין את מומחיותם ולזכות בנראות.
משרדים שמצליחים לנווט בהצלחה במחזורים חוזרים אלו של סכסוכים מסחריים מתוקשרים, מבססים את מעמדם בשוק ואת המוניטין שלהם לטווח ארוך, באמצעות חשיפה תקשורתית חיובית ומתמשכת.
החשיפה התקשורתית בונה וגם מבצרת את המיתוג של עורכי הדין – הכלי המיתוגי החזק ביותר
ניתוח זה זיהה קבוצה של משרדי עורכי דין וליטיגטורים בולטים בישראל המתמחים בליטיגציה מסחרית-אזרחית וזוכים לחשיפה תקשורתית משמעותית בשל מעורבותם בתיקים בעלי פרופיל גבוה. משרדים אלו, לרוב פירמות גדולות ומבוססות המדורגות בצמרת הדירוגים המקצועיים, כוללים בין היתר את הרצוג פוקס נאמן, מיתר, גולדפרב גרוס זליגמן, פישר (FBC), גורניצקי, ש. הורוביץ, EBN, אגמון עם טולצ'ינסקי, ונשיץ ברנדס אמיר. גם משרדי בוטיק וליטיגטורים ספציפיים, כמו עמירם טפירו ורונן עדיני, זוכים לבולטות תקשורתית בהקשר לתיקים מסוימים, בעיקר בתחום התביעות הייצוגיות.
הממצא המרכזי של דוח זה הוא התפקיד המשמעותי והרב-ממדי של חשיפה תקשורתית בעיצוב המוניטין והמיתוג של שחקנים אלו בזירה המסחרית-אזרחית. בניגוד לתחום הפלילי, שבו התקשורת עשויה להתמקד בהיבטים סנסציוניים יותר, הסיקור של ליטיגציה מסחרית-אזרחית, בעיקר בעיתונות הכלכלית, מתמקד בהשלכות הכלכליות, האסטרטגיות המשפטיות, והשפעות על השוק והרגולציה.
חשיפה זו מתורגמת לנכסים מוניטיניים ומיתוגיים במספר דרכים:
-
הגברת מודעות והכרה:
נוכחות תקשורתית עקבית בונה הכרה בשם המשרד בקרב קהלי יעד עסקיים ומשפטיים.
-
ביסוס מומחיות:
סיקור של הצלחות, טיעונים מורכבים או פסיקות תקדימיות ממצב את המשרד כמוביל דעה בתחומי התמחות ספציפיים כמו הגבלים עסקיים או ניירות ערך.
-
איתות על יכולת:
מעורבות בתיקים גדולים ומורכבים משדרת לשוק שהמשרד מחזיק במשאבים וביכולות הנדרשות להתמודדות עם האתגרים המשפטיים התובעניים ביותר.
-
יצירת תדמית "שוברת שוויון":
במיוחד עבור משרדי תובעים או משרדי הגנה המשיגים תוצאות בלתי צפויות, התקשורת יכולה לתרום לתפיסה של המשרד כגורם המסוגל לשנות את כללי המשחק.
לפיכך, ניתן לקבוע כי בהקשר הספציפי של ליטיגציה מסחרית-אזרחית בישראל, נראות תקשורתית הנגזרת ממעורבות בתיקים בעלי פרופיל גבוה אינה רק תופעת לוואי, אלא מהווה מנוע מרכזי לתפיסת השוק, למשיכת לקוחות ולביסוס מעמד עילית. היא פועלת כצורה עוצמתית של אימות על ידי צד שלישי, המשלימה ואף עולה בחשיבותה על מאמצי שיווק מסורתיים, במיוחד לאור המגבלות האתיות על פרסום ישיר.
האופי המחזורי של סכסוכים מסחריים גדולים (כמו קריסות תאגידיות או גלי תביעות ייצוגיות) מבטיח כי יחסי הגומלין בין ליטיגציה, תקשורת ומוניטין ימשיכו להיות דינמיקה קריטית עבור משרדי עורכי הדין המובילים בישראל גם בעתיד. היכולת לנווט בהצלחה ב"כור ההיתוך התקשורתי" של תיקים אלו תישאר גורם מפתח בהצלחה ארוכת הטווח ובשמירה על מעמד מוביל בשוק הליטיגציה המסחרית-אזרחית התחרותי בישראל. דוח זה התמקד, בהתאם לבקשה, אך ורק בהיבטים אלו של התחום המסחרי-אזרחי.
