מדריך מקיף ותובנות: מה ניתן ללמוד מהפודקאסטים המובילים בישראל וכיצד להצליח בתחום

תעשיית הפודקאסטים בישראל חוותה צמיחה משמעותית בשנים האחרונות, והפכה ממדיום שולי לשחקן מרכזי בנוף התקשורת והתרבות המקומי. הפקת פודקאסטים הפכה להיות שיטת שיווק רווחת ופופולארית בקרב בעלי עסקים רבים.

הפודקאסטים הפכו לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של ישראלים רבים, המאזינים להם במגוון רחב של מצבים – בנסיעה ברכב, במהלך פעילות גופנית או תוך כדי ביצוע מטלות הבית.

התפתחות זו הואצה במיוחד בתקופת מגפת הקורונה, אשר הביאה עימה פריחה חסרת תקדים בתחום, עם זינוק ניכר בכמות ההאזנות.

כבר בשנת 2020 דווח על למעלה מ-400 פודקאסטים ישראליים פעילים, ומאז המספרים גדלו פי 3, בישראל יש כיום 1,200 פודקאסטים פעילים ולמעלה מ-2 מיליון ישראלים מאזינים לפודקאסטים בכל חודש.

מה שמעיד על הדינמיות וההתפתחות המהירה של השוק.

המעבר של פודקאסטים לחברות מתרבות שוליים למיינסטרים בישראל משקף מגמה עולמית, וכולל כניסה של גופי תקשורת גדולים לתחום והשקעות מצד קרנות הון סיכון, המזהות את הפוטנציאל הטמון במדיום זה.

הייחודיות של הפודקאסט טמונה במספר מאפיינים המבדילים אותו מאמצעי תקשורת מסורתיים. פודקאסט, או "הסכת" בעברית, מוגדר כתוכנית שמע (אודיו) המוקלטת מראש ומופצת דיגיטלית, לרוב כסדרה של פרקים. אורכם של הפודקאסטים משתנה ונע מדקות בודדות ועד לשעות, והם מכסים קשת רחבה ביותר של נושאים – מפוליטיקה ומדע, דרך תרבות וחברה, ועד לתחומי עניין נישתיים ותחביבים.

בניגוד לרדיו המסורתי, הפודקאסטים אינם כבולים למגבלות של לוח שידורים קשיח, מה שמאפשר חופש רב באורך התכנים ובמבנה שלהם.

המאזינים נהנים מגמישות מוחלטת בזמן ובמקום ההאזנה, ויכולים לצרוך את התוכן על פי דרישה (On-Demand).

יתרון נוסף הוא "חיי המדף" הארוכים של הפודקאסטים; פרקים נותרים זמינים ורלוונטיים גם זמן רב לאחר פרסומם הראשוני.

חשוב מכך, הפודקאסטים פועלים בעולמות תוכן מגוונים, שאינם בהכרח קשורים לכרוניקה החדשותית היומיומית, ומאפשרים העמקה בנושאים ספציפיים.

ובכלל הפודקאסטים יצרו מדיום חדש ונוסף של שיווק עבור חברות ועסקים. חברות יכולות להעביר באמצעותם תוכן אותנטי וגם לימודי למאזינים, בדרך שאינה נחשבת לפרסום וכך להגביר אמון.

חווית ההאזנה לפודקאסט מתאפיינת באינטימיות ייחודית

כפי שתיאר זאת רוברט קרולוויץ', מגיש Radiolab, המגיש אינו מדבר אל המאזין "מתוך קופסא", אלא "נמצא בתוך הראש שלך".

אינטימיות זו הופכת את המאזין ל"יוצר-שותף של התוכנית", כאשר כל מאזין חווה את הסיפור באופן אישי וייחודי.

הזינוק בפופולריות הפודקאסטים, במיוחד לאור אירועים כמו מגפת הקורונה, אינו מקרי.

הוא מצביע על שינוי עמוק יותר בהרגלי צריכת המדיה של הקהל הישראלי, המעדיף יותר ויותר תוכן זמין על פי דרישה, פרסונלי ואינטימי, המאפשר גם ריבוי משימות (Multitasking).

האזנה תוך כדי פעילויות אחרות  והגמישות בזמן ובמקום הופכות את הפודקאסט למדיום המתאים באופן אידיאלי לאורח החיים המודרני ולצורך בקשר אישי יותר עם יוצרי תוכן. במקביל, ההשקעות הגוברות וההכרה הממסדית בפודקאסטים מצביעות על התבססות כלכלית של התעשייה.

התפתחות זו צפויה להוביל להמשך עלייה באיכות ההפקה ובמגוון התכנים המוצעים לקהל, אך גם להגברת התחרות בשוק, מה שיאתגר יוצרים חדשים וותיקים כאחד.

מיפוי הפנורמה: הפודקאסטים המובילים בישראל לפי קטגוריות

נוף הפודקאסטים בישראל מתאפיין במגוון עצום של קטגוריות ותכנים, המשקפים את תחומי העניין הרחבים של הקהל המקומי. על פי נתונים מאתר "פודקאסטר – פודקאסטים ישראל", קיימות עשרות קטגוריות, כאשר הפופולריות שבהן כוללות "עסקים, יזמות, סטארטאפ" (עם 211 פודקאסטים רשומים), "סיפורים אישיים, שיחות" (176), "התפתחות אישית" (157), "חברה" (158), "יהדות, דת, אמונה, תנ"ך" (138), "חדשות, אקטואליה" (127), ו"טכנולוגיה, הייטק" (123).

נתונים אלו, יחד עם דירוגים והמלצות ממקורות נוספים, מאפשרים למפות את הפודקאסטים הבולטים והמשפיעים ביותר בישראל.

להלן טבלה המרכזת דירוגים של פודקאסטים מומלצים כלליים בישראל לשנים 2024-2025, על בסיס נתונים שנאספו ממספר מקורות. טבלה זו מספקת תמונת מצב ראשונית של הפודקאסטים הבולטים ביותר באופן כללי, ומאפשרת זיהוי מהיר של "השמות הגדולים" בנוף הפודקאסטים הישראלי.

טבלה 1: דירוג פודקאסטים מומלצים כללי בישראל (2024-2025)

פודקאסט	קטגוריה	דירוג ממוצע / ציון	מקור הדירוג
משחקי הכיס	כלכלה, צרכנות פיננסית	4.8	Podcaster.org.il
על הכורסה – מפגשים על פסיכולוגיה	פסיכולוגיה	4.7	Podcaster.org.il
העיקר הבריאות	בריאות	4.7	Podcaster.org.il
גדי טאוב: שומר סף	אקטואליה וחדשות	4.1	Podcaster.org.il
איך הצלחת?	ראיונות אישיים, הכי מרתק	מומלץ 2025	MyList.co.il
עושים מזה סיפור	נושאים מגוונים, הכי מגוון	מומלץ 2025	MyList.co.il
חיות בדיגיטל	דיגיטל, זוויות חשיבה מקוריות	מומלץ 2025	MyList.co.il
המנגל	מיתוג ושיווק, יזמות	מומלץ 2025	MyList.co.il
בזמן שעבדתם	חדשות מדיה ודיגיטל	מומלץ 2025	MyList.co.il
עושים טכנולוגיה	סוציולוגיה של טכנולוגיה	מומלץ 2025	MyList.co.il
מה יש בזה – פודקאסט מומלץ בנושא היסטוריה	היסטוריה, קומדיה	מומלץ 2025	MyList.co.il
שיר אחד	מוזיקה ישראלית, סיפורי שירים	מומלץ 2025	MyList.co.il
פה ושם בארץ ישראל	היסטוריה ותרבות ארץ ישראלית	מומלץ 2025	MyList.co.il
קטע כלכלי	כלכלה, פילוסופיה, סוציולוגיה	מומלץ 2025	MyList.co.il

הטבלה הבאה מרחיבה את התמונה ומציגה פודקאסטים מובילים לפי קטגוריות מרכזיות, תוך הדגשת המגוון הקיים וניתוח השוואתי של מובילות בתוך כל ז'אנר. בחירת הקטגוריות מתבססת על פופולריותן ועל זמינות פודקאסטים מובילים עם דירוגים.

פודקאסטים מובילים לפי קטגוריות מרכזיות (2024)

קטגוריה	פודקאסט (מקום 1 בתחרות גיקטיים 2024)	מגישים/מאפיינים עיקריים	מקור הדירוג
ספורט	הפודיום	אורן יוסיפוביץ'	Geektime
טכנולוגיה	בזמן שעבדתם	דני פלד ודרור גלוברמן	Geektime
ראיונות	המוג'ו של בן בן ברוך	בן בן ברוך	Geektime
שיווק ופרסום	מדברים קרייאטיב	רן פינקלשטיין	Geektime
העשרה	התשובה	דורון פישלר	Geektime
כלכלה	חיות כיס	שאול אמסטרדמסקי, צליל אברהם, אלון אמיצי (כאן הסכתים)	Geektime
אקטואליה ופוליטיקה	אחד ביום	אלעד שמחיוף (N12)	Geektime
לייפסטייל	מדברים מהבטן	עמית אהרנסון, יהונתן כהן, נטע סלונים	Geektime
פיתוח והייטק	עושים תוכנה	בועז לביא (לשעבר), עמית בן דור (רשת עושים היסטוריה)	Geektime
תרבות	שיר אחד	ניר גורלי, מאיה קוסובר, אסף רפפורט, תומר מולוידזון, מור סיון (כאן הסכתים)	Geektime
ילדים	היסטוריה לילדים	יובל מלחי (כאן הסכתים)	Geektime
קומדיה	לשחרר את הדב	דב נבון, נדב פרישמן (בית הפודיום)	Geektime
היסטוריה	עושים היסטוריה	רן לוי	Geektime
פודקאסט עצמאי	הארי פוטר והשיטה הרציונלית	דביר שדה	Geektime
רשת הפודקאסטים	כאן הסכתים	תאגיד השידור הישראלי	Geektime
פריצת השנה	הקרנף	יואב רבינוביץ'	Geektime

פרופילים קצרים של פודקאסטים בולטים נוספים:

• "משחקי הכיס" (כלכלה): פודקאסט ותיק ומוערך העוסק בנושאי כלכלה וצרכנות פיננסית, עם דירוג ממוצע גבוה של 4.8.
• "על הכורסה – מפגשים על פסיכולוגיה" (פסיכולוגיה): פודקאסט המעמיק בנושאי פסיכולוגיה, עם דירוג ממוצע של 4.7.
• "גדי טאוב: שומר סף" (אקטואליה וחדשות): פודקאסט אקטואלי המציג פרשנות וניתוח של אירועים חדשותיים.
• "פה ושם בארץ ישראל" (היסטוריה): מגיש יפתח מזור, עוסק בהיסטוריה ותרבות ארץ ישראלית, מתאים לחובבי היסטוריה ולחוויה משפחתית.
• "גיקונומי" (מגוון): מוגש על ידי ראם שרמן ודורון ניר, כל פרק עוסק בנושא אחר לעומק, נחשב לאחד המומלצים בישראל בזכות הגיוון וההגשה.

הפופולריות הגבוהה של קטגוריות כמו "עסקים, יזמות, סטארטאפ" ו"התפתחות אישית" אינה מפתיעה.

היא מצביעה על רעב ציבורי לידע פרקטי, השראה וכלים לשיפור עצמי ומקצועי. פודקאסטים כמו "איך הצלחת?"  ו"המנגל", העוסקים ביזמות והצלחה, עונים ישירות על צורך זה. הדינמיות של שוק העבודה המודרני והדגש על רכישת מיומנויות חדשות מחזקים את הביקוש לתוכן המספק הכוונה, ידע ומוטיבציה בתחומים אלו, ומשקפים צורך חברתי רחב יותר בלמידה מתמדת.

במקביל, קטגוריות הנחשבות נישתיות יותר, אך עדיין זוכות למספר פודקאסטים מכובד – כגון "יהדות, דת, אמונה, תנ"ך" (138 פודקאסטים), "היסטוריה" (91), ו"מוזיקה, שירים" (91)  – מעידות על קיומם של קהלים ייעודיים ומסורים.

הצלחתם של פודקאסטים כמו "שיר אחד" או "עושים היסטוריה", למרות התמקדותם בנושאים ספציפיים, מדגישה את הפוטנציאל של הפודקאסטים לשרת תחומי עניין ספציפיים לעומק, באופן שקשה למצוא במדיה אחרת.

מכאן, שהצלחה בעולם הפודקאסטים אינה תלויה בהכרח בפנייה למכנה המשותף הרחב ביותר, אלא גם ביכולת לשרת קהילות עניין ייעודיות בצורה מעמיקה, אותנטית ומרתקת.

סודות ההצלחה: ניתוח הגורמים המניעים את הפודקאסטים המצליחים בישראל

 

ההצלחה של פודקאסטים בישראל אינה מקרית.

היא נשענת על שילוב של גורמים הקשורים לתוכן, להגשה, להפקה ולחיבור עם הקהל. ניתוח הפודקאסטים המובילים חושף מספר יסודות מרכזיים התורמים לפופולריות וליכולת שלהם לרתק מאזינים לאורך זמן.

התוכן הוא המלך:

• אמנות הסיפור (Storytelling) והגישה הנרטיבית:

  אחד המאפיינים הבולטים של פודקאסטים מצליחים הוא היכולת לספר סיפור. "חיות כיס", לדוגמה, הצליח להפוך נושאים כלכליים, שלעיתים נתפסים כיבשים ומורכבים, ל"סיפור" המסופר במילים אנושיות ונגישות.

  באופן דומה, "שיר אחד" לוקח את המאזינים למסע מרתק סביב תהליך היצירה של שירים מוכרים, חושף את הסיפורים האישיים והמרגשים שמאחוריהם ומשלב סקיצות מקוריות. גם "עושים מזה סיפור" מתמקד בסיפורים מעניינים ובוחן אותם מכל הכיוונים, ובכך מרתק את הקהל.

• הנגשת נושאים מורכבים:

  היכולת לפשט ולהנגיש נושאים מורכבים היא מפתח נוסף להצלחה.

  "חיות כיס" מצטיין בהסברת מונחים ותופעות כלכליות בצורה פשוטה ומובנת לכל. "ערך מוסף" נוקט גישה דומה ומנגיש מושגי יסוד בכלכלה גם למאזינים ללא ידע מקדים. "התשובה" של דורון פישלר, שזכה בתואר פודקאסט ההעשרה של השנה, מצליח לענות על שאלות מורכבות, מוזרות ומעניינות בצורה מרתקת ובהירה.

• עומק וניואנסים בדיונים:

  פודקאסטים מובילים אינם מסתפקים בסקירה שטחית.

  "גיקונומי", לדוגמה, מעמיק בכל פרק בנושא אחר ומציג דיון מקיף.

  "עושים פוליטיקה", בהגשתה הקודמת של דפנה ליאל, התאפיין בנגיעה בפוליטיקה מזווית שונה מזו של מהדורות החדשות המרכזיות, תוך הימנעות מחרחור ויכוחים פופוליסטיים וניסיון להציג תמונה מורכבת יותר.

• התמחות בנישות ספציפיות לעומת פנייה לקהל רחב:

  בעוד שחלק מהפודקאסטים פונים לקהל רחב, כמו "גיקונומי" המוגדר כ"משהו לכל אחד", אחרים מצליחים דווקא בזכות התמחות בנישה ספציפית. "הפודיום" הוא דוגמה מצוינת לפודקאסט ספורט מוביל, "פה ושם בארץ ישראל" מתמקד בהיסטוריה ארץ ישראלית, ו"צרות בהייטק" פונה ספציפית לעוסקים ולמתעניינים בעולם ההייטק.

כוחה של אישיות:

• מגישים אותנטיים ומעוררי הזדהות:

  לאישיות המגיש יש תפקיד מכריע בהצלחת הפודקאסט. יהודית כץ, מגישת "חושבים טוב", מצליחה לסחוף את מאזיניה בקולה, להעביר אנרגיות חיוביות ולקדם מסרים מעצימים בצורה אותנטית. בן בן ברוך, מגיש "המוג'ו של בן בן ברוך", התגלה כמראיין מרתק היודע לגעת, להפתיע ולעניין. גם ההגשה הנעימה והמקצועית של ראם שרמן ודורון ניר ב"גיקונומי" תורמת להצלחתו.

• אורחים מומחים וראיונות מרתקים:

  רוב הפודקאסטים המובילים בישראל משלבים אורחים ומומחים מקצועיים המוסיפים עומק וגיוון לדיונים. פודקאסטים כמו "איך הצלחת?" בנויים על ראיונות אישיים עם דמויות מוכרות ואהובות, המספקים הצצה מרתקת לסיפורי ההצלחה שלהן. "המוג'ו של בן בן ברוך" מארח מגוון רחב של מרואיינים מכל קצוות הקשת החברתית והמקצועית, מה שתורם לעושר התכנים.

הפקה ופורמט:

• איכות הפקה גבוהה:

  "הפודקאסטים ששורדים… הם אלה שמושקעת בהם עבודת הפקה רבה והם בנויים בקפידה. זה שוק שבו איכות שורדת". השקעה באיכות הסאונד, העריכה וההפקה הכוללת היא חיונית.

• חדשנות וגמישות בפורמט:

  הפודקאסטים אינם כבולים למבנה קבוע או לאורך מוגדר, מה שמאפשר גמישות ויצירתיות. "המוג'ו של בן בן ברוך", למשל, התחיל כפורמט של "קומיקאי מראיין קומיקאי אחר" והתפתח עם הזמן לאימפריה של ראיונות מגוונים.

חיבור לקהל:

• בניית קהילה ומעורבות מאזינים:

  פודקאסטים מצליחים אינם רק משדרים תוכן, אלא בונים קהילה סביבו. "הפודיום", למשל, מצליח רבות בזכות היחס שהוא מעניק למאזיניו וההתייחסות אליהם כאל קהל אינטליגנטי.

• השפעה מוחשית על המאזינים:

  כוחו של הפודקאסט טמון גם ביכולתו להשפיע על חיי המאזינים. "חושבים טוב" הביא לכך שמאזינים דיווחו על "פריצת גבולות בלתי אפשריים" בחייהם בעקבות האזנה לפרקים. פודקאסטים, בזכות האינטימיות וההעמקה שהם מאפשרים, יכולים "לשנות בך משהו".

הצלחה מתמשכת בעולם הפודקאסטים דורשת, אם כן, שילוב עדין בין תוכן איכותי ועקבי לבין אישיות מגיש כריזמטית ואותנטית.

פודקאסטים כמו "חיות כיס"  ו"עושים היסטוריה", בנו את המוניטין שלהם על תוכן מעמיק ונגיש, בעוד פודקאסטים כמו "המוג'ו של בן בן ברוך" ו"חושבים טוב" נשענים רבות על אישיות המגיש.

עם זאת, גם במקרים אלו, התוכן והאורחים הם חלק בלתי נפרד מההצלחה. האיזון הזה הוא קריטי: תוכן ללא הגשה מרתקת עלול לשעמם, והגשה כריזמטית ללא תוכן בעל ערך עלולה להתרוקן ממהות במהירות.

היכולת הייחודית של פודקאסטים ליצור "מערכת יחסים אחרת עם המאזינים" ולהשפיע על חייהם באופן מוחשי נובעת מהאינטימיות של המדיום ומההשקעה הרגשית של המאזינים. האזנה לפודקאסט היא לרוב פעולה אישית ומתמשכת, היוצרת תחושת היכרות וקרבה למגיש.

קשר רגשי זה מתורגם לנאמנות גבוהה יותר מאשר במדיה פאסיבית יותר, מה שהופך את הפודקאסטים למדיום עוצמתי במיוחד לבניית נאמנות למותג – בין אם המותג הוא הפודקאסט עצמו או נותן חסות המזוהה עמו.

בנוסף, ההצלחה של פודקאסטים המבוססים על "פירוק" של יצירות תרבות, כמו "שיר אחד" החושף את הסיפורים מאחורי שירים ישראליים, או פודקאסטים המפרקים רעיונות מורכבים כמו "התשובה" העונה על שאלות מגוונות ומסקרנות, מעידה על רצון עמוק של הקהל הישראלי להעמקה וללמידה, ולא רק לבידור שטחי.

פודקאסטים אלו דורשים קשב והשקעה אינטלקטואלית מצד המאזין, והפופולריות שלהם מצביעה על כך שקיים קהל משמעותי המחפש תוכן מעשיר ומאתגר אינטלקטואלית, בניגוד לתפיסה הרווחת לפיה קהל רחב מחפש בעיקר בידור קליל ומהיר.

זרקור על מצוינות: פרופילים מעמיקים של פודקאסטים זוכי פרסים ומובילי דירוגים

 

בחינה מעמיקה של פודקאסטים ספציפיים שזכו להכרה ולהצלחה רחבה בישראל מאפשרת לזקק את המרכיבים הקריטיים להצלחתם. הפודקאסטים הבאים, שרבים מהם זכו בפרסים בתחרות "פודקאסט השנה של גיקטיים" או מככבים בדירוגים אחרים, מדגימים את מגוון הפורמטים, הנושאים וסגנונות ההגשה שמהדהדים עם הקהל הישראלי.

הפודקאסט כלוב זהב של בוריס וליטל קפלן – זינוק מהיר

"חיות כיס" (כאן הסכתים):

• נושאים מרכזיים:

  הפודקאסט עוסק בנושאי כלכלה וכסף, כולל מיסים, משכנתאות, ביטוח לאומי, אבטלה, עבודה, צרכנות ובנקאות. התכנים מונגשים בגובה העיניים ובשפה ברורה, ומטרתם "לספר סיפורים על כלכלה במילים של בני אדם".

• מגישים ורקע:

  שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי כלכלי מוערך ומוכר, צליל אברהם, עיתונאית כלכלה, ואלון אמיצי. צוות המגישים משלב ידע מקצועי עם יכולת הגשה כריזמטית.

• גורמי הצלחה:

  היכולת להנגיש נושאים כלכליים מורכבים לקהל רחב, סיפורים מרתקים, והגשה איכותית. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט הכלכלה של השנה" בתחרות גיקטיים שבע פעמים ברציפות, הישג המעיד על דומיננטיות ועקביות באיכות.

• קהל יעד:

  כל מי שמעוניין להבין טוב יותר את העולם הכלכלי סביבו, ללא צורך בידע מוקדם.

"הפודיום" (אורן יוסיפוביץ'):

• נושאים מרכזיים:

  ספורט על כל גווניו, עם דגש על כדורגל ישראלי ועולמי, כדורסל (NBA וכדורסל ישראלי), פורמולה 1 ועוד.

• מגיש ורקע:

  אורן יוסיפוביץ', יזם את הפודקאסט והפך אותו לתופעה.

• גורמי הצלחה:

  "הפודיום" נחשב לפודקאסט הספורט הראשון בישראל. הצלחתו נובעת מהיחס המכבד והאינטליגנטי שהוא מעניק למאזיניו, בניגוד לגישות סטיגמטיות לעיתים כלפי קהל הספורט. הוא מציע ניתוחים בגובה העיניים ומהווה במה גם לסיפורים אישיים של ספורטאים. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט הספורט של השנה" בגיקטיים והוליד רשת פודקאסטים משלו.

• קהל יעד:

  חובבי ספורט המחפשים דיון מעמיק ואינטליגנטי, מעבר לסיקור החדשותי השוטף.

"בזמן שעבדתם" (קשת, mako, N12):

• נושאים מרכזיים: הפודקאסט סוקר את החדשות והנושאים החשובים בעולמות הדיגיטל, הטכנולוגיה והמדיה, שאולי נעלמו מעיני המאזינים העסוקים. הוא עוסק בנזקי הרשתות החברתיות, רכבים חשמליים, קריפטו, חלל, גיימינג ובינה מלאכותית.
• מגישים ורקע: דני פלד, שותף מנהל בקרן ההון Stardom, ודרור גלוברמן, עיתונאי, מרצה ומגיש תוכנית הטלוויזיה "next".
• גורמי הצלחה: דיון קליל, סוחף ואינפורמטיבי, עדכניות בנושאים טכנולוגיים חמים, והגשה על ידי שני אנשי מקצוע מוכרים ומוערכים בתחומם. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט הטכנולוגיה של השנה" בגיקטיים ארבע פעמים ברציפות.
• קהל יעד: אנשים המתעניינים בדיגיטל, טכנולוגיה ומדיה, ומעוניינים להישאר מעודכנים ולהבין את ההשפעות על חייהם.

"שיר אחד" (כאן הסכתים):

• נושאים מרכזיים: כל פרק מוקדש לשיר ישראלי אחד, וחושף את הסיפור שמאחוריו – מרגע ההשראה, דרך תהליך היצירה וההקלטה, ועד להשפעתו התרבותית. הפודקאסט משלב ראיונות עם היוצרים והמבצעים, וקטעי ארכיון נדירים.
• צוות ורקע: צוות הפודקאסט כולל את ניר גורלי, מאיה קוסובר, אסף רפפורט, תומר מולוידזון ומור סיון.
• גורמי הצלחה: היכולת לספר סיפור מרתק ומרגש סביב יצירה מוזיקלית, חשיפת פרטים לא ידועים, והענקת כבוד למוזיקה הישראלית על כל גווניה. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט התרבות של השנה" בגיקטיים ואף הוליד תוכנית טלוויזיה מצליחה ב"כאן".
• קהל יעד: אוהבי מוזיקה ישראלית, וכן מתעניינים בהיסטוריה ובתרבות הישראלית דרך הפריזמה של השירים.

"אחד ביום" (N12):

• נושאים מרכזיים: הפודקאסט היומי בוחר נושא אקטואלי אחד וצולל לעומקו, במטרה לעשות סדר בחדשות ולהסביר את ההקשרים הרחבים יותר של האירועים. הוא עוסק בנושאים מורכבים וכואבים, מנתח מהלכים מדיניים ופוליטיים, ומביא שיחות עם גיבורי מלחמה ושורדי שבי.
• מגיש ורקע: אלעד שמחיוף, עיתונאי ושליח חברת החדשות לאירופה.
• גורמי הצלחה: הגשה רגישה ומעמיקה של נושאים אקטואליים מורכבים, ללא התלהמות, תוך שמירה על סקרנות וענייניות. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט האקטואליה והפוליטיקה של השנה" בגיקטיים ארבע פעמים ברציפות.
• קהל יעד: מאזינים המעוניינים להבין לעומק את אירועי היום, מעבר לכותרות החדשותיות.

"המוג'ו של בן בן ברוך":

• נושאים מרכזיים: ראיונות עם מגוון רחב של דמויות מעניינות ומעוררות השראה מכל תחומי החיים – קומיקאים, מוזיקאים, אנשי רוח, יזמים ועוד. הפודקאסט החל כפורמט של קומיקאי המראיין קומיקאי אחר, והתרחב משמעותית.
• מגיש ורקע: בן בן ברוך, קומיקאי וסטנדאפיסט.
• גורמי הצלחה: בן בן ברוך התגלה כמראיין מרתק, בעל יכולת לגעת, להפתיע ולעניין. מגוון האורחים הרחב והכימיה עמם הפכו את הפודקאסט לאימפריה עם מאות פרקים. הוא זכה בתואר "פודקאסט הראיונות של השנה" בגיקטיים.
• קהל יעד: אנשים המתעניינים בסיפורי הצלחה, תובנות אישיות, ושיחות כנות עם דמויות מפתח בתרבות ובחברה הישראלית.

"עושים היסטוריה" (רן לוי / רשת עושים היסטוריה):

• נושאים מרכזיים: הפודקאסט הוותיק עוסק במדע, טכנולוגיה והיסטוריה, ומציג נושאים אלו בצורה מרתקת ונגישה.
• מגיש ורקע: רן לוי, מהנדס, סופר, והאיש שהקים את רשת הפודקאסטים הראשונה בישראל, "עושים היסטוריה". לאחרונה יצא לדרך עצמאית והרשת עברה לידיים חדשות.
• גורמי הצלחה: ותק, עומק ואיכות התוכן, קהל מאזינים עצום ונאמן שנבנה לאורך שנים. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט ההיסטוריה של השנה" בגיקטיים חמש פעמים ברציפות.
• קהל יעד: סקרנים, חובבי דעת, וכל מי שמעוניין להרחיב את אופקיו בנושאי מדע, טכנולוגיה והיסטוריה.

"לשחרר את הדב" (בית הפודיום):

• נושאים מרכזיים: פודקאסט קומי המבוסס על שיחות "טיפוליות" הומוריסטיות בין המגישים ואורחיהם, תוך נגיעה באקטואליה ונוסטלגיה.
• מגישים ורקע: דב נבון, שחקן וקומיקאי מוערך, ונדב פרישמן, תסריטאי ויוצר הסדרה "קופה ראשית".
• גורמי הצלחה: הכימיה המצוינת בין נבון לפרישמן, האורחים המוכרים והאהובים, וההומור הייחודי. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט הקומדיה של השנה" בגיקטיים.
• קהל יעד: חובבי קומדיה וסאטירה ישראלית, ובפרט מעריציהם של המגישים והאורחים.

"מדברים מהבטן" (בית הפודיום):

• נושאים מרכזיים: הפודקאסט עוסק בעולם הקולינריה, ביקורת מסעדות, סקירת סצנת האוכל הישראלית, וחוויות קולינריות אישיות של המגישים והאורחים.
• מגישים ורקע: עמית אהרנסון, יהונתן כהן ונטע סלונים, כולם אנשי קולינריה ותקשורת מוכרים.
• גורמי הצלחה: פינת "ביס השבוע", סיקור חי ועדכני של מסעדות ומגמות קולינריות, והדינמיקה המשעשעת והאינפורמטיבית בין המגישים. הפודקאסט זכה בתואר "פודקאסט הלייפסטייל של השנה" בגיקטיים, כשהוא מדיח את "חושבים טוב" ששלט בקטגוריה במשך שש שנים.
• קהל יעד: חובבי אוכל, מסעדות, בישול ותרבות קולינרית.

תחרות "פודקאסט השנה של גיקטיים" הפכה לאירוע מרכזי ומוכר בתעשיית הפודקאסטים בישראל, כאשר זו השנה השביעית ברציפות שעשרות אלפי מאזינים בוחרים את הפודקאסטים הטובים ביותר.⁴ הטבלה הבאה מציגה את הזוכים במקומות הראשונים בקטגוריות השונות לשנת 2024, ומספקת בסיס אמין לזיהוי פודקאסטים מצטיינים.

זוכי תחרות "פודקאסט השנה של גיקטיים" לשנת 2024 (מקום ראשון בכל קטגוריה)

קטגוריה	זוכה (מקום 1)	מגישים/מאפיינים עיקריים	הישגים בולטים (לפי גיקטיים)
ספורט	הפודיום	אורן יוסיפוביץ'	זכייה שנייה ברציפות; הוליד רשת פודקאסטים.
טכנולוגיה	בזמן שעבדתם	דני פלד ודרור גלוברמן	זכייה רביעית ברציפות; פרק לייב בהיכל התרבות.
ראיונות	המוג'ו של בן בן ברוך	בן בן ברוך	מהפך לאחר 4 שנות שליטה של "גיקונומי"; מאות פרקים ומגוון מרואיינים.
שיווק ופרסום	מדברים קרייאטיב	רן פינקלשטיין	זכייה שנייה ברציפות; חשיפת מאחורי הקלעים של מהלכים בעולם השיווק.
העשרה	התשובה	דורון פישלר	ממשיך לענות על שאלות מוזרות ומעניינות; הוביל להוצאת ספר.
כלכלה	חיות כיס	שאול אמסטרדמסקי, צליל אברהם, אלון אמיצי (כאן הסכתים)	זכייה שביעית ברציפות; הנגשת נושאים כלכליים מורכבים.
אקטואליה ופוליטיקה	אחד ביום	אלעד שמחיוף (N12)	זכייה רביעית ברציפות; נגיעה בנושאים מורכבים בגובה העיניים.
לייפסטייל	מדברים מהבטן	עמית אהרנסון, יהונתן כהן, נטע סלונים (בית הפודיום)	הדיח את "חושבים טוב" לאחר 6 שנות שליטה; סיקור סצנת האוכל.
פיתוח והייטק	עושים תוכנה	בועז לביא (לשעבר), עמית בן דור (רשת עושים היסטוריה)	זכייה שלישית ברציפות; צלילה לעומק סיפורים בתחום הפיתוח.
תרבות	שיר אחד	ניר גורלי, מאיה קוסובר, אסף רפפורט, תומר מולוידזון, מור סיון (כאן הסכתים)	סיפורים מאחורי שירים ישראליים; הוליד תוכנית טלוויזיה.
ילדים	היסטוריה לילדים	יובל מלחי (כאן הסכתים)	"מוצר צריכה בסיסי" למשפחות; הנגשת דמויות היסטוריות לילדים.
קומדיה	לשחרר את הדב	דב נבון, נדב פרישמן (בית הפודיום)	זכייה שלישית ברציפות; קטגוריה סוערת במיוחד.
היסטוריה	עושים היסטוריה	רן לוי	זכייה חמישית ברציפות; שומר על מעמד מיתולוגי גם לאחר יציאה לדרך עצמאית.
פודקאסט עצמאי	הארי פוטר והשיטה הרציונלית	דביר שדה	זכה בעבר ב"פריצת השנה"; פודקאסט קהילתי סביב פאנפיק פופולרי.
רשת הפודקאסטים	כאן הסכתים	תאגיד השידור הישראלי	קטגוריה חדשה; מציגה פודקאסטים מקוריים ומגייסת עצמאיים.
פריצת השנה	הקרנף	יואב רבינוביץ'	פודקאסט סאטירה יומי עם פרקים קצרים; עבד עצמאית לפני הצטרפות לרשת.

מקור: Geektime, נתוני תחרות "פודקאסט השנה של גיקטיים" לשנת 2024.

הזכיות החוזרות ונשנות של אותם פודקאסטים בקטגוריות שלהם, כפי שעולה מנתוני גיקטיים, מצביעות על בניית מותגים חזקים וקהלי מאזינים נאמנים במיוחד.

פודקאסטים כמו "חיות כיס", "בזמן שעבדתם", "אחד ביום" ו"עושים היסטוריה" הצליחו לבסס את מעמדם כמובילים בתחומם לאורך שנים.

נאמנות קהל זו נבנית באמצעות תוכן איכותי ועקביות, והפודקאסטים הוותיקים הללו צברו "ותק" והכרה, והם מהווים לעיתים קרובות "ברירת מחדל" עבור מאזינים רבים בתחומם.

הדבר מרמז על כך שהשוק, למרות צמיחתו, עשוי להפגין גם ריכוזיות מסוימת סביב שחקנים מבוססים, ומדגיש את חשיבות הבידול, החדשנות והשיווק האפקטיבי עבור פודקאסטים חדשים המנסים לפרוץ.

עם זאת, ההצלחה של פודקאסטים עצמאיים כמו "הארי פוטר והשיטה הרציונלית" (שזכה גם בפרס הפודקאסט העצמאי של השנה) ו"הקרנף" (שזכה בפריצת השנה) מראה שעדיין קיים מקום משמעותי ליצירה מחוץ למסגרות של רשתות הפודקאסטים הגדולות.

הצלחות אלו, המבוססות לעיתים על קהילה חזקה ותומכת או על קונספט ייחודי וביצוע איכותי, מעידות כי רשתות אינן חזות הכל.

יצירתיות, הבנה של קהל נישה, ופורמט ייחודי יכולים להוביל להצלחה גם ללא תמיכה של רשת גדולה, לפחות בשלבים הראשונים, מה שמהווה מקור עידוד ליוצרים עצמאיים.

בנוסף, העובדה שפודקאסטים מצליחים כמו "שיר אחד" ו"חיות כיס" הצליחו להוליד גם פורמטים נוספים (תוכנית טלוויזיה במקרה של "שיר אחד", וסדרות-בת כמו "גורי כיס" ו"חיות ביס" במקרה של "חיות כיס") מעידה על הפוטנציאל הגלום במותגי פודקאסט חזקים להתרחב מעבר למדיום האודיו.

הצלחה בפודקאסט בונה קהל נאמן ומוניטין סביב נושא או מגיש מסוים, ואת הנכסים הללו ניתן למנף כדי להשיק מוצרי תוכן נוספים בפלטפורמות אחרות. מהלך כזה לא רק מייצר ערוצי הכנסה נוספים, אלא גם מחזק את המותג, בונה אמון רב ומאפשר לו להגיע לקהל יעד נוסף.

5. מגמות וחידושים בסצנת הפודקאסטים הישראלית

סצנת הפודקאסטים בישראל היא דינמית ומתפתחת, וניתן לזהות בה מספר מגמות וחידושים המשפיעים על אופן יצירת התוכן, צריכתו והפצתו.

צמיחת רשתות פודקאסטים:

אחת המגמות הבולטות היא התבססותן של רשתות פודקאסטים. "כאן הסכתים", זרוע הפודקאסטים של תאגיד השידור הישראלי, זכתה בתואר "רשת הפודקאסטים של השנה" בתחרות גיקטיים לשנת 2024.

הרשת מפיקה מגוון רחב של תכנים מצליחים בקטגוריות רבות, ביניהן כלכלה ("חיות כיס"), תרבות ("שיר אחד"), היסטוריה ("היסטוריה לילדים") ועוד.

רשתות נוספות כמו "בית הפודיום" (המתמחה בתכני ספורט וקומדיה) ו"רשת עושים היסטוריה" (המתמקדת בתכני דעת והעשרה) הן גם כן שחקניות מרכזיות בשוק. רשתות אלו ממלאות תפקיד חשוב בתעשייה על ידי מתן תמיכה כלכלית והפקתית ליוצרים, וסיוע בחשיפה לקהלים רחבים יותר.

הרגלי האזנה ופלטפורמות פופולריות:

הרגלי ההאזנה לפודקאסטים בישראל מגוונים.

רבים מאזינים בדרכים – בזמן נסיעה לעבודה או בחזרה, במהלך ריצה או הליכה – וכן תוך כדי ביצוע פעולות יומיומיות כמו בישול או קיפול כביסה.

השימוש באפליקציות ייעודיות לפודקאסטים נפוץ, וכולל פלטפורמות בינלאומיות כמו NPR One, Pocket Casts, Podcast Addict ו-Apple Podcasts, לצד האזנה ישירה מאתרי התוכניות עצמם.

ספוטיפיי ואפל פודקאסטס נחשבות לפלטפורמות מרכזיות להאזנה והפצה. בנוסף, פלטפורמות ישראליות כמו "פודקאסט.ישראל" מציעות מאגר של פודקאסטים בעברית ואף משלבות המלצות מבוססות בינה מלאכותית.

פוטנציאל לנישות ופורמטים חדשים:

ההצלחה של פודקאסטים בעלי קונספטים ייחודיים מצביעה על פתיחות של הקהל הישראלי לפורמטים ונושאים לא שגרתיים.

"הקרנף", פודקאסט סאטירה יומי עם פרקים קצרים, זכה בתואר "פריצת השנה", ו"הארי פוטר והשיטה הרציונלית", פודקאסט קהילתי המבוסס על פאנפיק, זכה בקטגוריית הפודקאסט העצמאי של השנה.

הצלחות אלו מדגישות כי חדשנות בפורמט ובתוכן יכולה להוביל לפריצה.

המגוון הרחב של קטגוריות פודקאסטים הקיימות בישראל מצביע על כך שכמעט לכל נושא, גם נישתי, יש פוטנציאל למצוא את הקהל שלו, בתנאי שהתוכן איכותי ורלוונטי. לדוגמה, פודקאסט העוסק במגמת הגרבל בספורט סבולת הוא דוגמה לנישה ספציפית שיכולה למצוא ביטוי מוצלח בפודקאסט.

התמקצעות התעשייה, המונעת במידה רבה על ידי צמיחת רשתות הפודקאסטים, עשויה להוביל ל"מרוץ חימוש" באיכות ההפקה והתוכן.

ככל שהמאזינים נחשפים ליותר פודקאסטים מופקים היטב, כך עולה הרף הנתפס של "פודקאסט טוב".

מצב זה עשוי להקשות על יוצרים עצמאיים קטנים להתחרות, אך במקביל הוא מעלה את רמת הציפיות הכללית של המאזינים.

כתוצאה מכך, יוצרים עצמאיים יצטרכו למצוא דרכים יצירתיות להתבלט, אולי דרך התמקדות בנישות ספציפיות מאוד, הצגת אותנטיות יוצאת דופן, או בניית קהילה חזקה ומעורבת במיוחד.

הרגלי ההאזנה "תוך כדי" פעילויות אחרות מחזקים את הצורך בתוכן שאינו דורש ריכוז ויזואלי מלא.

עם זאת, הם גם מדגישים את החשיבות הקריטית של איכות סאונד גבוהה והגשה ברורה.

פעילויות אלו מטבען כוללות רעשי רקע והסחות דעת פוטנציאליות. פודקאסט עם סאונד לא איכותי או הגשה לא ברורה יהיה קשה יותר לצריכה בתנאים אלו ועלול לגרום לנטישת מאזינים. לכן, ההשקעה באיכות השמע וההפקה אינה מותרות, אלא צורך בסיסי להתאמה להרגלי הצריכה של הקהל.

למרות הגלובליזציה של תוכן והזמינות של פודקאסטים בינלאומיים, הפריחה של פודקאסטים בעברית וההתמקדות בנושאים ישראליים ספציפיים – כמו "פה ושם בארץ ישראל" העוסק בהיסטוריה מקומית, או "שיר אחד" המנתח שירים ישראליים  – מצביעה על ביקוש חזק לתוכן מקומי רלוונטי. כפי שציין אדם דיוידסון, פודקאסטים יכולים להיות "מושלמים בישראל" בזכות תרבות סיפור הסיפורים העשירה והייחודית למקום.

ההעדפה לתוכן מקומי בשפה המקומית מדגישה את חשיבות הזהות התרבותית והרצון של הקהל לצרוך תכנים שמרגישים "שייכים" ורלוונטיים לחייהם באופן ישיר. לשפה העברית יש תפקיד מרכזי בחיבור לקהל הישראלי וביצירת תחושת קרבה והזדהות.

סיכום: תובנות מפודקאסטרים מובילים בישראל והמלצות להמשך

ניתוח הפודקאסטים המובילים בישראל חושף מערך מורכב של גורמים התורמים להצלחתם. מעבר לנתוני הדירוג והפופולריות, ניתן לזקק מספר עקרונות יסוד המשותפים לרבים מהם, ולהסיק מהם המלצות מעשיות עבור יוצרי פודקאסטים קיימים ופוטנציאליים.

גורמי ההצלחה המרכזיים בעולם הפודקאסטים:

• תוכן איכותי, מרתק ובעל ערך:

  בין אם מדובר בסיפור סוחף, הנגשה של נושאים מורכבים, או דיונים מעמיקים ומעוררי מחשבה.

• אישיות מגיש אותנטית, כריזמטית ומעוררת הזדהות:

  הקול שמאחורי המיקרופון הוא לעיתים קרובות הגורם המכריע בבניית קשר אישי עם המאזין.

• הפקה מקצועית ופורמט מותאם:

  איכות סאונד גבוהה, עריכה קפדנית ומבנה פרקים התואם את התוכן ואת קהל היעד.

• חיבור עמוק לקהל ויצירת קהילה:

  מעורבות מאזינים, הקשבה למשוב, ויצירת תחושת שייכות סביב הפודקאסט.

• יכולת להתבלט בשוק רווי:

  בין אם באמצעות התמחות בנישה ייחודית, הצגת נקודת מבט מקורית, או איכות יוצאת דופן המבדילה את הפודקאסט מהמתחרים.

המלצות ליוצרי פודקאסטים:

1. הגדירו את ה"למה" שלכם:

   לפני שאתם לוחצים על כפתור ההקלטה, שאלו את עצמכם מהו הייחוד שאתם מביאים לעולם הפודקאסטים. איזה צורך אתם ממלאים עבור המאזין הפוטנציאלי? פודקאסטים מצליחים כמו "חיות כיס" (הנגשת כלכלה) או "שיר אחד" (סיפורי שירים) בנויים על קונספט ברור ומוגדר.

2. השקיעו באיכות הסאונד וההפקה:

   "זה שוק שבו איכות שורדת". אל תזלזלו בחשיבות של סאונד נקי, עריכה מהודקת והפקה כללית מקצועית. זהו הבסיס לחוויית האזנה נעימה.

3. בנו קהילה, לא רק קהל:

   עודדו אינטראקציה עם המאזינים שלכם דרך רשתות חברתיות, מיילים או פלטפורמות ייעודיות. הקשיבו למשוב שלהם, השיבו לשאלות, וצרו תחושת שייכות ושותפות. "הפודיום" הוא דוגמה לפודקאסט שהצליח לבנות קהילה נאמנה בזכות היחס למאזיניו.
   

4. היו אותנטיים ועקביים:

   מאזינים מעריכים כנות ומזהים זיוף. היו נאמנים לקול הייחודי שלכם. בנוסף, שמרו על עקביות בתדירות פרסום הפרקים. מאזינים מצפים לתוכן חדש באופן סדיר, והתמדה בונה הרגלי האזנה ונאמנות, כפי שניתן ללמוד מהצלחתם של מגישים כמו יהודית כץ ("חושבים טוב")  או בן בן ברוך ("המוג'ו של בן בן ברוך").

5. אל תפחדו מנישות:

   לא כל פודקאסט חייב לשאוף לקהל הרחב ביותר. לעיתים, התמקדות בנישה ספציפית מאפשרת ליצור תוכן מעמיק וייחודי המדבר במדויק לקהל יעד מסוים ומסור. ההצלחה של "הארי פוטר והשיטה הרציונלית" או של פודקאסטים מקטגוריות ספציפיות מוכיחה שיש קהל כמעט לכל נושא, כל עוד התוכן איכותי ומדבר אל קהל היעד הנכון.

6. למדו מהטובים ביותר:

   האזינו לפודקאסטים מובילים בתחומכם וגם בתחומים אחרים. נתחו מה הופך אותם למצליחים – מבנה הפרקים, סגנון ההגשה, איכות התחקיר, האינטראקציה עם אורחים, והחיבור לקהל.

מבט על העתיד של תעשיית הפודקאסטים בישראל:

תעשיית הפודקאסטים בישראל צפויה להמשיך במגמת הצמיחה וההתמקצעות, כאשר לרשתות הפודקאסטים יהיה תפקיד גובר בעיצוב הנוף. ניתן לצפות לחדשנות נוספת בפורמטים, בדרכי הפצה ובמודלים של מונטיזציה. עם זאת, האתגר המרכזי יהיה לשמור על האותנטיות והחיבור האישי, שהם מסימני ההיכר של המדיום, בעידן של התמסחרות גוברת ולחצים להגיע לקהלים רחבים יותר.

ככל שהשוק הופך צפוף יותר, כך תגבר החשיבות של "גילוי" (Discovery) – היכולת של מאזינים למצוא פודקאסטים חדשים ורלוונטיים עבורם.

העתיד של הפודקאסטים בישראל טמון, ככל הנראה, ביכולת לשלב בין שני קטבים: מצד אחד, הפקה מקצועית ברמה גבוהה, המושפעת מהסטנדרטים שמציבות הרשתות הגדולות; ומצד שני, שמירה על הקול האישי, הייחודי והאותנטי של היוצרים, שהוא יתרון הליבה של המדיום האינטימי הזה.

האתגר עבור יוצרים ורשתות כאחד יהיה לא לאבד את האותנטיות הזו תחת לחצים מסחריים או רצון לסטנדרטיזציה של הפקה. פודקאסטים שיצליחו לשלב את "הטוב משני העולמות" – הפקה מלוטשת עם קול ייחודי ובלתי מתפשר – יהיו בעלי הסיכוי הטוב ביותר לשגשג ולהמשיך לרתק את קהל המאזינים הישראלי.

בנוסף, ככל שהשוק יתבגר, כך תגבר החשיבות של ניתוח נתונים (Analytics) להבנת קהלים, התאמת תוכן ומשיכת מפרסמים. פלטפורמות פודקאסטים כבר מציעות תובנות מפורטות על קהל המאזינים, ומפרסמים ונותני חסות, שהם מקור מימון משמעותי, דורשים יותר ויותר נתונים על החזר ההשקעה (ROI) שלהם. הבנת השינויים הטכנולוגיים מתוך פלטפורמות הפודקאסטים והאחסון, תהיה קריטית מאוד בדרך להצלחה והבנת הנתונים, כמו גם הניתוח שלהם, דוגמה אחת אפשר לראות בהפיכת ספוטיפי פור פודקאסטרס לספוטיפי פור קריאייטורס.

הבנת נתוני האזנה, דמוגרפיה של קהל, ומדדי מעורבות, תהיה קריטית לקבלת החלטות מושכלות לגבי תוכן, שיווק ושיתופי פעולה מסחריים. יוצרים שישכילו לרכוש מיומנויות בניתוח נתונים, או לשתף פעולה עם גורמים המספקים שירותים אלו, יוכלו להתאים את עצמם טוב יותר לדרישות השוק ולשפר את סיכויי ההצלחה והקיימות הכלכלית שלהם לטווח הארוך.