מה חברות הייטק צריכות לדעת לפני שמתקשרות עם חברת יחסי ציבור?

יחסי ציבור עבור חברות הייטק עברו מהפך מקצה לקצה בשלוש השנים האחרונות. אם פעם היה מדובר במוצר מותרות שכדאי שיהיה לנו, עם הזינוק והעניין הרב של אזרחי ישראל והעולם בטכנולוגיה, עם מהפכת הבינה המלאכותית והסייבר, הפכו יחסי ציבור לחברות, פשוט למוצר חובה שאי אפשר בלעדיו.

מה שנתפס בעבר כפונקציה שיווקית משנית הפך לעמוד תווך אסטרטגי, חיוני לצמיחה ואף להישרדות. שינוי פרדיגמה זה נובע ישירות מהתמורות הדרמטיות בשוק ההון שלאחר שנת 2020. כפי שתיעדתי, הזרמת הון אדירה לתוך האקוסיסטם הישראלי יצרה רמת תחרות חסרת תקדים והפכה את יחסי הציבור מ"נחמד שיש" (Nice to have) ל"חובה" (Must have).

בסביבה עסקית שבה מאות חברות, רבות מהן מגובות בהון סיכון משמעותי, מתחרות על אותה מאגר מצומצם של כישרונות, על תשומת הלב של משקיעים ועל נתח שוק, אני מאמין שהיכולת לזקק ולתקשר נרטיב ייחודי ומשכנע אינה עוד מותרות, אלא יתרון תחרותי מובהק. שוק ההייטק הישראלי הפך צפוף באופן דרמטי כתוצאה ישירה של גאות הגיוסים שלאחר מגפת הקורונה, שהעצימה את "המלחמה על הכישרונות" ואת "הקרב על תשומת הלב".

הגידול בהיקף התעשייה, שאני מעריך כיום כגדול פי 3-4 ממה שהיה בשנת 2010, אילץ חברות להתחרות על אותם משאבים מוגבלים: מהנדסים מצטיינים, תשומת לב של קרנות הון סיכון, ושטח חשיפה שהולך ומצטמצם דווקא במדורים הכלכליים של "גלובס", "כלכליסט" או "TheMarker".

תחרות זו העלתה את חשיבות הבידול. כאשר הטכנולוגיה לבדה אינה מספיקה כדי לבלוט, סיפור החברה, המוניטין שלה והפרופיל הציבורי שלה – כלומר, מערך יחסי הציבור שלה – הופכים למבדלים קריטיים. לפיכך, אני טוען שהצורך ביחסי ציבור אסטרטגיים הוא תוצאה ישירה של השינויים המקרו-כלכליים בנוף ההון סיכון.

עם השנים מצאתי שאיכות יחסי הציבור ובחירת המשרד, ישפיעו גם על היקף ההון שתגייסו מקרנות הון סיכון. סטארטאפים שזוכים לחשיפה בעיתונות ובכלי התקשורת, זוכים לקבל הערכות שווי גבוהות יותר מקרנות הון סיכון ומשחקנים בתעשייה, היות ואותם שחקנים מבינים כי אותן חברות בנו מותג יותר חזק וגם כי יש להם שאיפות גדולות יותר.

עיצוב הנרטיב והשקעה ביחסי ציבור היא שזאת שמביאה ויוצרת את התודעה של משקיעים פוטנציאליים וקרנות, באשר למידת הפוטנציאל של החברה, בדרך ששום פעולה אחרת לא יכולה להביא.

יסודות אסטרטגיים

המנדט החדש של יחסי ציבור בטק

מעבר למודעות למותג: התאמת יחסי הציבור ליעדים עסקיים מרכזיים

אני מאמין שהתפיסה המיושנת של יחסי ציבור כיצירת "באזז" בלבד אינה רלוונטית עוד. כיום, אני רואה ביחסי ציבור כלי אסטרטגי המשרת באופן ישיר את שלושת עמודי התווך של הצלחת חברת טכנולוגיה: גיוס הון, גיוס כישרונות וגיוס לקוחות.

• הון (גיוס כספים):

  מניסיוני, יחסי ציבור בונים נרטיב של מומנטום ומובילות שוק המושך משקיעים ועשוי להשפיע על הערכות שווי. אני יודע שסיקור חיובי בכלי תקשורת כלכליים מכובדים משמש כאימות של צד שלישי (third-party validation), ומפחית את הסיכון הנתפס בעיני קרנות הון סיכון.

• כישרון (גיוס ושימור עובדים):

  בשוק תחרותי על טאלנטים, אני יודע שפרופיל ציבורי חזק ומוניטין חיובי הם קריטיים עבור "מיתוג מעסיק". המהנדסים והמהנדסות הטובים ביותר שואפים להצטרף לחברות שאני מציג כמובילות בתחומן, בעלות משימה משכנעת. סיפורה של חברת ה-SAAS, שאיבדה עובדים מוכשרים למתחרותיה בשל פעילות יח"צ לא עקבית, משמש בעיניי כתמרור אזהרה רב עוצמה.

• לקוחות (יצירת לידים ומכירות):

  עבור חברות טכנולוגיה הפועלות במודל B2B, אני בונה באמצעות יחסי ציבור אמינות ואמון, שהם חיוניים למחזורי מכירה ארוכים. כתבת פרופיל במגזין כלכלי מוביל יכולה לייצר לידים איכותיים (inbound leads) ולספק לצוות המכירות חומרים שיווקיים רבי עוצמה לשימוש בפגישות.

מיפוי האקוסיסטם: זיהוי ותעדוף קהלי יעד

אני סבור שחברת טכנולוגיה נדרשת לפנות למספר קהלי יעד, לעיתים קרובות במקביל. הפנייה אינה נעשית אל "הציבור הרחב" באופן כללי.

• קהלי יעד עיקריים:

  משקיעים (קרנות הון סיכון, אנג'לים, קרנות השקעה פרטיות), לקוחות פוטנציאליים וקיימים (מנהלים בכירים, רוכשים טכניים), ועובדים פוטנציאליים וקיימים (מהנדסים, מנהלי מוצר, אנשי מכירות).

• קהלי יעד משניים:

  שותפים אסטרטגיים, אנליסטים בתעשייה (למשל, גרטנר), גורמי ממשל ורגולציה, והקהילה הטכנולוגית הרחבה.

אני יודע שכל אחד מקהלים אלה צורך מדיה באופן שונה ומתעניין בהיבטים אחרים של סיפור החברה. פעילות יח"צ אחת שאני יוצר מייצרת "אפקט אדווה" על פני קהלים מרובים, מה שמחייב אותי לגבש אסטרטגיית מסרים מאוחדת אך גמישה.

לדוגמה, כאשר אני מפרסם הודעה על סבב גיוס הון ב"TheMarker", קהל היעד העיקרי הוא קהילת המשקיעים, להם הסיקור מאותת על צמיחה ואימות. ע

עם זאת, מהנדסת תוכנה בכירה קוראת גם היא את הידיעה, ועבורה, הדבר מאותת על יציבות, שאפתנות ומקום עבודה מרגש (קהל יעד של טאלנטים). במקביל, מנהל מערכות מידע (CIO) בחברה שהיא לקוח פוטנציאלי רואה את הכותרת, ועבורו, הדבר מאותת שהחברה ממומנת היטב, צפויה להתקיים לטווח ארוך ומהווה בחירה בטוחה (קהל יעד של לקוחות). משמעות הדבר היא שההודעה לעיתונות והציטוטים של המנכ"ל שאני מנסח אינם יכולים להתמקד רק במספרים; עליהם לשזור גם את חזון ומשימת החברה כדי לפנות בו-זמנית לקהלי הטאלנטים והלקוחות. הדבר מדגים את הצורך שאני רואה במסרים רב-שכבתיים בתוך נכס יח"צ בודד.

איך בונים את סיפור הסטארטאפ לכתבת יחסי ציבור וכמה הוא משפיע?

 כוחו של סיפור: יצירת סאגה ארגונית אותנטית

אני תמיד אומר שטכנולוגיה ותכונות מוצר הן סחורות; הסיפור הוא המבדל. "סיפור המותג" או "הנרטיב" הוא נשמתה של החברה. אני בונה סיפור מותג חזק המורכב ממספר רכיבים חיוניים: ה"למה" האותנטי שמאחורי הקמת החברה, הבעיה שהיא פותרת, החזון לעתיד, והאלמנט האנושי של המייסדים והצוות. המטרה שלי היא ליצור חיבור רגשי. אני מאמין שאנשים אינם קונים מוצרים; הם קונים גרסאות טובות יותר של עצמם ופתרונות לתסכולים שלהם. הנרטיב שאני יוצר חייב למקם את הלקוח כגיבור ואת החברה כמדריך שמסייע לו במסעו.

 

הגדרת ה"למה": מסגרת המסרים המרכזית

בחלק זה, אני מציג את המתודולוגיה המעשית שלי לפיתוח מסרים, המעבירה את הסיפור המופשט למסרים קונקרטיים שניתן לחזור עליהם.

• שלב 1: ניסוח הצעת הערך (USP):

  מהו היתרון הייחודי שהחברה מציעה? מדוע שלמישהו יהיה אכפת? שלב זה כולל הגדרה של הבעיה, הפתרון הייחודי שלכם, והתוצאה המוחשית עבור הלקוח.

• שלב 2: פיתוח מסרי ליבה:

  אני יוצר 3-5 מסרים בסיסיים המגלמים את משימת החברה, מיצובה בשוק, והמבדלים המרכזיים שלה. מסרים אלה חייבים להיות עקביים בכל ערוצי התקשורת.

• שלב 3: יצירת מטריצת מסרים:

  זהו כלי שאני משתמש בו כדי ליישם את מסרי הליבה עבור כל קהל יעד מרכזי שזיהיתי בסעיף 1.2. לדוגמה:

• מסר למשקיעים:

  אני מתמקד בגודל השוק, יכולת ההתרחבות (scalability), והיתרון התחרותי (moat).

• מסר ללקוחות:

  אני מתמקד בהחזר על ההשקעה (ROI), שיפורי יעילות, ופתרון נקודת כאב קריטית.

• מסר לטאלנטים:

  אני מתמקד במשימה, בתרבות הארגונית, באתגרים הטכנולוגיים, ובאפשרויות צמיחה מקצועית.

אני מאמין שנרטיב פנימי חזק הוא תנאי הכרחי ליחסי ציבור חיצוניים מוצלחים. פעילויות פנימיות כמו ימי כיף וגיבוש צוותים אינן רק הטבות לעובדים; הן ביטויים מוחשיים של התרבות והערכים הפנימיים של החברה. אני רואה ביום גיבוש "כלי אסטרטגי" לבניית תרבות.

הנרטיב החיצוני של החברה חייב להיות שיקוף אותנטי של המציאות הפנימית שלה. אם יחסי הציבור של חברה טוענים ל"תרבות שיתופית וחדשנית", אך בפועל היא פועלת במבנה היררכי ומסורבל, העובדים יזהו את הפער. עיתונאים, במיוחד באקוסיסטם קטן כמו ישראל, מיומנים בזיהוי חוסר אותנטיות זה באמצעות ראיונות ושיחות רקע. לכן, אני רואה בבניית תרבות פנימית חזקה ולכידה צעד בסיסי, ולעיתים קרובות נשכח, בבניית נרטיב יח"צ חיצוני אמין. הסיפור שאני מספר בחוץ חייב להתאים לסיפור שנחווה בפנים.

זירת המדיה הישראלית

3.2 פירוק ערך חדשותי עבור העיתונות הכלכלית

 

בסעיף זה אני עובר מהשאלה מי הם כלי התקשורת לשאלה מה הם רוצים. אני מפרט את סוגי הסיפורים שזוכים באופן עקבי לסיקור:

• סבבי גיוס והערכות שווי:

  עורק החיים של סיקור הטכנולוגיה. המפתח הוא למסגר את הסיפור לא רק סביב הכסף, אלא סביב מה שההון יאפשר (למשל, התרחבות לשוק חדש, מחקר ופיתוח למוצר פורץ דרך).

• מיזוגים ורכישות (M&A):

  סיפורי M&A משמעותיים, במיוחד "אקזיטים" גדולים, הם תמיד חדשות מרכזיות.

• השקות מוצר ואבני דרך משמעותיות:

  חייבים להיות חדשניים באמת או לסמן שינוי אסטרטגי גדול. עדכון הדרגתי אינו מהווה חדשות.

• סיפורים מבוססי נתונים:

  מחקר מקורי, סקרים או דוחות נתונים החושפים מגמת שוק חדשה זוכים להערכה רבה על ידי עיתונאים.

• הון אנושי ותרבות ארגונית:

  סיפורים על גיוסי עובדים משמעותיים, תרבות ארגונית ייחודית או מינויים בכירים בולטים יכולים להיות בעלי ערך חדשותי, במיוחד בהקשר של המלחמה על הכישרונות.

• קונפליקט ומחלוקת:

  אף שאינם מבוקשים על ידי החברות, סיפורים הכוללים מאבקים משפטיים, פרצות אבטחה או כישלונות מתוקשרים זוכים גם הם לסיקור.

מטריצת המדיה הכלכלית בישראל	TheMarker	גלובס	כלכליסט
מיקוד/אג'נדה מרכזיים	אנליטי, ביקורתי, ממוקד סטארטאפים וחדשנות	תאגידי, שוק הון, מדיניות כלכלית, צמיחה במשק	נגיש לקהל רחב, שילוב של עסקים, טכנולוגיה וסיפורים אנושיים
קהל יעד עיקרי	קרנות הון סיכון, יזמים, משקיעים מוסדיים, קהילת הטק	מנהלים בכירים, בנקאי השקעות, אנשי שוק ההון, מקבלי החלטות במגזר הציבורי	קהל עסקי רחב, צרכני טכנולוגיה, יזמים בתחילת דרכם
עיתונאי טק/פיננסים מרכזיים	אור הירשאוגה, ענבל אורפז (לשעבר), כתבי Labels	שגיא כהן, כתבים מתחום שוק ההון	מאיר אורבך, עומר כביר, רפאל קאהאן
סוגי סיפורים מועדפים	סבבי גיוס, M&A, ניתוחי שוק, חדשנות טכנולוגית עמוקה, שיבוש שווקים	דוחות כספיים, הנפקות, עסקאות גדולות, השפעות מאקרו-כלכליות	גיוסי הון, פרופילים של יזמים, השקות מוצר מעניינות, טרנדים טכנולוגיים
טיפ לפנייה (פיצ'ינג)	אני מוביל עם נתונים קשים; אני מוכן לשאלות ביקורתיות	אני מדגיש את ההשפעה על המשק הישראלי או על תעשייה מבוססת	אני משלב את הסיפור האנושי שמאחורי המספרים; אני מציע זווית נגישה

 

כיצד משפיעה החשיפה בגיקטיים?

תפקידם של מגזינים נישתיים

בחלק זה אני מכסה את חשיבותם של כלי תקשורת טכנולוגיים ייעודיים, עם התמקדות עיקרית ב-Geektime כמגזין הטכנולוגיה המוביל בישראל. בעוד שהעיתונים הכלכליים מסקרים אירועים פיננסיים גדולים, אני מוצא שמגזינים כמו Geektime מספקים סיקור מעמיק יותר של חדשנות ברמת המוצר, מסע הסטארטאפ וחדשות הקהילה.

עליית מיתוג המעסיק ה"מורווח" לעומת ה"בבעלות"

בחלק זה אני בוחן את פלטפורמות מיתוג המעסיק הייעודיות המופעלות על ידי כלי התקשורת הגדולים, כגון "Insider" של Geektime, "הייטקיסט" של כלכליסט ו-"FOMO" של TheMarker. אני מבחין בין "מדיה מורווחת" (earned media) – כתבה שעיתונאי בוחר לכתוב – לבין פלטפורמות אלו, שהן "בבעלות" או "בתשלום", שבהן חברות יכולות לפרסם תוכן משלהן כדי למשוך כישרונות.

אני סבור שקיומן של פלטפורמות בתשלום אלו מעלה את הרף לקבלת סיקור עיתונאי אמיתי. כלי התקשורת יצרו ערוצים מסחריים עבור חברות כדי לדבר על התרבות וההטבות שלהן.

משמעות הדבר היא שפנייה לעיתונאי (פיץ') שעוסקת אך ורק ב"יש לנו משרד נהדר ותרבות כיפית" כבר אינה מעניינת מבחינה עיתונאית; זהו סיפור מסחרי. עיתונאים באותם כלי תקשורת יציבו כעת סטנדרט גבוה יותר למה שנחשב לסיפור "חדשותי" אמיתי על תרבות החברה. זה לא יכול להיות רק "יש לנו שולחן פינג פונג".

הסיפור צריך וו חדשותי אמיתי: הכרזה על גיוס עובדים מסיבי, יוזמה פורצת דרך בתחום הגיוון וההכלה, או גיוס של מנהל/ת בכיר/ה מענקית טכנולוגיה עולמית. המסקנה שלי היא שחברות חייבות להבחין בבירור בין תוכן מיתוג המעסיק המסחרי שלהן לבין פניות היח"צ העיתונאיות שלהן. ניסיון לקבל סיקור עיתונאי בחינם עבור מה שהוא למעשה פרסומת יפגע באמינות שלי מול העיתונאים.

ביצוע טקטי ואינטראקציה

ארגז הכלים המודרני שלי ליחסי הציבור

ההודעה לעיתונות, בגרסה מחודשת

בחלק זה אני מספק תבנית ושיטות עבודה מומלצות לכתיבת הודעה לעיתונות לשנת 2025, תוך הדגשה כי מדובר בתיעוד רשמי, ולא בכלי הפנייה העיקרי.

• מבנה: אני מפרט את ארבעת החלקים המרכזיים: כותרת ישירה ולא מתחכמת; פסקת פתיחה העונה על חמשת המ"מים (מי, מה, מתי, מקום, מדוע); ציטוט אסטרטגי מהמנכ"ל; ופרטי קשר.
• כלל הזהב: ההודעה חייבת להיות תמציתית (לא יותר מעמוד אחד) וכתובה בסגנון עיתונאי כדי להקל על עבודת הכתב.

אמנות הפיץ': הנשק הקריטי ביותר שלי

 

זהו לב ליבם של יחסי המדיה. בעוד שההודעה לעיתונות היא ה"מה", הפיץ' הוא ה"למה זה חשוב לך ולקוראים שלך".

• כללי הזהב שלי לפנייה לעיתונאים ישראלים:

• התאמה אישית היא הכל:

  אני פונה לעיתונאי בשמו ומתייחס לכתבותיו האחרונות כדי להראות שעשיתי שיעורי בית. מיילים גנריים נמחקים מיד.

• קיצור הוא קדוש:

  אני שומר על טקסט קצר וקל לסריקה (מתחת ל-100-150 מילים). אני משתמש בנקודות.

• הובלה עם ה"וו":

  אני מתחיל עם האלמנט החדשותי ביותר. אני לא קובר את העיקר (Don't bury the lede).

• אספקת ערך:

  אני מסביר מדוע הסיפור רלוונטי לקהל שלהם. אני מציע נתונים בלעדיים, גישה למומחה, או זווית ייחודית על טרנד אקטואלי.

בניית מערכות יחסים: המשחק הארוך

בחלק זה אני מדגיש כי יחסי ציבור עוסקים במערכות יחסים, לא בעסקאות חד-פעמיות. האסטרטגיות שלי כוללות: אינטראקציה עם עיתונאים ברשתות החברתיות (לינקדאין, טוויטר), מתן פרשנות מומחים עבור סיפורים אחרים גם כשזה לא מקדם ישירות את החברה, ותיאום פגישות היכרות לא רשמיות עם מנהלים.

אסטרטגיות מתקדמות למובילות שוק

ממומחה ל"מוביל דעה"

בחלק זה אני מסביר כיצד למנף את בכירי החברה מפרשנים בלבד לקובעי אג'נדה בתעשייה. הטקטיקות שלי כוללות: פרסום מאמרי דעה במדיה הכלכלית, הבטחת מקום כדוברים בכנסים מרכזיים בתעשייה (למשל, כנסי כלכליסט), ועריכה ופרסום של מחקרים ודוחות מקוריים.

 עליית האודיו: מינוף פודקאסטים

אני רואה שפודקאסטים הפכו לערוץ מפתח לשיחות עומק, במיוחד בתחום הטכנולוגיה. בחלק זה אזדהה פודקאסטים ישראליים מובילים בתחום הטכנולוגיה והעסקים (למשל, "חיות כיס") ואספק אסטרטגיות להבטחת הופעות אורח למייסדים ולבכירים.

 

יציאה לזירה הגלובלית: אסטרטגיית מדיה בינלאומית

 

עבור סטארטאפים ישראליים רבים, השוק המקומי הוא רק ההתחלה. בחלק זה אדון בחשיבות של אסטרטגיית יח"צ לשווקים בינלאומיים. אדגיש את הצורך לעבוד עם סוכנויות או אנשי מקצוע בעלי קשרים עם עיתונאים בינלאומיים והבנה בניואנסים תרבותיים.

מדידה ואופטימיזציה

למדוד את מה שחשוב: מסגרת KPI ליחסי ציבור בטק

מעבר למדדי יהירות

בחלק זה אני דוחה במפורש מדדים מיושנים כמו שווי ערך פרסומי (AVE). הטיעון שלי הוא שהמטרה היא למדוד השפעה עסקית, לא סנטימטרים של טורים בעיתון. אני אציג מסגרת מודרנית למדידה המבוססת על היעדים שהגדרתי בחלק I.

לוח המחוונים של מדדי ביצוע מרכזיים (KPI) ליחסי ציבור

בחלק זה אני מפרט את המרכיבים של לוח מחוונים מודרני ליחסי ציבור.

• מדדי מודעות למותג:

  נתח קול (Share of Voice) בהשוואה למתחרים, אזכורים במדיה (כמות ואיכות), ניתוח סנטימנט (חיובי, ניטרלי, שלילי) באמצעות כלים אוטומטיים.

• מדדים דיגיטליים ויצירת לידים:

  תעבורת הפניה לאתר מכתבות, השלמת יעדים (למשל, בקשות לדמו) מתעבורה זו, שיפור בדירוג SEO עבור מונחי מפתח.

• מדדי גיוס כישרונות:

  מעקב אחר קליקים לדף ה"קריירה" מתעבורה שמקורה ביח"צ, שאילת מועמדים "איך שמעת עלינו?", ובדיקת מתאם בין סיקור תקשורתי משמעותי לעליות חדות במספר המועמדויות.

• מדדי קשרי משקיעים:

  משוב איכותני מקרנות הון סיכון, מעקב אחר תנועת המניה עבור חברות ציבוריות לאחר הכרזות.

תבנית לוח מחוונים למדדי ביצוע מרכזיים (KPI) ביחסי ציבור
יעד עסקי	יעד יח"צ	מדד ביצוע מרכזי (KPI)	מטריקה	כלי מדידה	יעד (רבעון 3)
תמיכה בגיוס סבב B	ביסוס מובילות שוק בסייבר מבוסס AI	אזכורים חיוביים במדיה כלכלית Tier-1; נתח קול (SOV) מול מתחרה X	מספר כתבות; % סנטימנט חיובי; % SOV	שירות ניטור מדיה; כלי ניתוח סנטימנט; Google Analytics	5 כתבות; 80% חיובי/ניטרלי; 25% SOV
הגדלת גיוס מהנדסים ב-20%	מיתוג החברה כמקום עבודה חדשני ומאתגר	תעבורת הפניה לדף "קריירה" מאזכורים במדיה	מספר הפניות ייחודיות (Unique Referrals)	Google Analytics	עלייה של 30% בהפניות
הגדלת לידים נכנסים ב-15%	הגברת המודעות לפתרון החדש בקרב מנהלי IT	השלמת יעד "בקשת דמו" מתעבורת הפניה	שיעור המרה (Conversion Rate) מהפניות	Google Analytics	שיעור המרה של 2%

מקרי בוחן מהשטח

ניתוח הצלחות וכישלונות

מקרה בוחן: monday.com – נרטיב הצמיחה מבוסס המוצר

בניתוח זה אני מראה כיצד יחסי הציבור של monday.com מתמקדים בהצלחת לקוחות ובהשפעה עסקית מדידה. המסרים שלהם מתרכזים ביעילות, שיתוף פעולה ושיפורי פרודוקטיביות, כפי שמעידים סיפורי הלקוחות שלהם. האסטרטגיה שלהם ממנפת נתונים כגון "עלייה של 132% בפרויקטים שהושלמו" ו"הפחתה של 55% בתקשורת דוא"ל". הדבר ממצב את המוצר כגיבור ומספק הוכחות מוחשיות המהדהדות בקרב קהל עסקי. הניתוח שלי יכסה גם את אסטרטגיית התקשורת שלהם לקראת ההנפקה, תוך מינוף הכרזות עקביות על אבני דרך, פרסים (גרטנר, Webby) ותוצאות פיננסיות לבניית נרטיב של צמיחה בלתי פוסקת ואימות שוק.

מקרה בוחן: Wiz – נרטיב העלייה המטאורית והדומיננטיות בשוק

אני רואה באסטרטגיית יחסי הציבור של Wiz כיתת אמן בבניית נרטיב של דומיננטיות והכרח. המרכיבים המרכזיים הם:

• אמינות המייסדים: הצלחתם הקודמת של המייסדים היא חלק מרכזי בסיפורם.
• גיוסי הון מסיביים ומהירים: כל סבב גיוס שובר שיאים היה אירוע יח"צ מרכזי, ששימש לאיתות על אימות שוק מוחץ וליצירת FOMO (פחד מהחמצה) בקרב משקיעים ולקוחות.
• אימות מלקוחות עילית: המסרים שלהם מדגישים באופן עקבי את אימוץ הפלטפורמה על ידי החברות הגדולות בעולם ("50% מחברות Fortune 100").
• האימות האולטימטיבי: הנרטיב מגיע לשיאו ברכישת הענק על ידי גוגל, מה שמקבע את סיפורם כאחת ההצלחות הגדולות בהיסטוריה של ההייטק הישראלי.

סיפור האזהרה: חברת ה-SAAS האנונימית

בחלק זה ארחיב על הסיפור שהזכרתי קודם. חברה מצליחה ורווחית עם 200 עובדים נכשלה במיתוג המעסיק שלה מכיוון שהתייחסה ליחסי ציבור כאל קמפיין קצר טווח במקום כפונקציה אסטרטגית מתמשכת. בניתוח שלי אציג את העלות העסקית הישירה של טעות זו: אובדן המועמדים הטובים ביותר למתחרים והתמודדות עם משבר בגיוס כישרונות. זהו מקרה בוחן שלילי רב עוצמה המחזק את הטיעונים המרכזיים שלי בדוח.

סיכום

המלצות אסטרטגיות ומבט לעתיד

 

בחלק אחרון זה אסכם את ממצאי הדוח לרשימת פעולות תמציתית וניתנת ליישום עבורכם, מנהיגים בתחום הטכנולוגיה. בנוסף, אביט קדימה ואגע במגמות מתפתחות כמו התפקיד הגובר של בינה מלאכותית (AI) במדידת יח"צ ויצירת תוכן, החשיבות הגוברת של תקשורת בכירים בפלטפורמות כמו לינקדאין, והצורך בתכנית מתוחכמת לניהול משברים בעולם שהופך הפכפך יותר ויותר. אני מאמין שיחסי ציבור אינם עוד תהליך תגובתי, אלא דיסציפלינה פרואקטיבית הדורשת חשיבה אסטרטגית, ביצוע מדויק ומדידה מתמדת כדי להבטיח הצלחה בשוק ההייטק הישראלי התחרותי.