במיסוי, לקוחות לא מחפשים “עוד מידע”. הם מחפשים יציבות. לפעמים זה מגיע עם פחד שקט, לפעמים עם דדליין צורח, לפעמים עם תחושת בטן שמישהו

יש פער גדול בין “התעניינות” לבין “פניה חמה”. בתחום המשכנתאות הפער הזה גדול במיוחד, כי הלקוח לא קונה מוצר, הוא קונה שקט נפשי. הוא

יש רגע מוכר לכל מומחה מיסוי שחי את השטח. אתה קורא שינוי רגולטורי, פסק דין, טיוטה, עמדה מקצועית, או אפילו תזוזה קטנה בפרקטיקה של

מומחה פרישה לא מוכר מוצר, הוא מוכר את עצמו והתדמית שלו ולכן הוא חייב מיתוג אישי ברמות הכי גבוהות שיש. הוא נכנס לרגע שבו

ראיון תקשורתי למנהל השקעות, מתכנן פרישה או יועץ מס הוא אירוע מקצועי לכל דבר, רק שהמדיום הופך אותו למסוכן יותר ומדויק פחות באותו זמן.

פמילי אופיס חי על פרדוקס: מצד אחד, כדי למשוך הזדמנויות, שותפים איכותיים, מנהלים מצטיינים ועובדים טובים, הוא חייב להיות “נוכח” בשיח. מצד שני, עצם

יש רגע מוכר לכל מומחה מיסוי שמופיע בתקשורת: בשעה 08:17 עיתונאית שולחת הודעה קצרה, “אפשר תגובה דחופה?”, ובאותו זמן כבר רצות כותרות על “רפורמה”,