ברגע שמנכ"ל מבין את החשיבות של נוכחות בלינקדאין, מגיעה כמעט תמיד אותה נקודת תקיעה: "על מה בכלל יש לי לכתוב?". המחסום מול הדף הריק הוא הסיבה המרכזית לכך שמנהלים רבים לא מתחילים, או מפרסמים שני פוסטים ומוותרים.
איך אנחנו מקדמים את העסק שלך?
השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם
בפועל, יש לך כבר עכשיו מספיק חומרים לשנה שלמה של תוכן מצוין. צריך רק לדעת מאיפה לשלוף אותם.
הכלל הבסיסי בלינקדאין פשוט: הפלטפורמה מתגמלת אותנטיות ותובנות, ומענישה נימה שיווקית וקלישאות. כשמבינים את זה, הכתיבה נעשית פשוטה וטבעית בהרבה.
אנשים לא נכנסים לרשת הזו כדי לקרוא קומוניקטים רשמיים, אלא כדי ללמוד, לפגוש נקודות מבט מעניינות ולהתחבר ברמה האישית. תובנה אישית או סיפור שמציג את מאחורי הקלעים תמיד ינצחו הודעות יחסי ציבור יבשות.
חמישה מאגרי תוכן שכבר נמצאים אצלך בראש
- לקחים מטעויות: טעות שקרתה בפועל ומה שלמדת ממנה. מנהלים חוששים מחשיפה כזו, אך מדובר בתוכן שבונה הכי הרבה אמון. הוא כנה, נדיב ומראה שיש שם אדם אמיתי שמנהל את העסק ולא דמות מלוטשת.
- החלטות והדילמות שמאחוריהן: בחירה עסקית מורכבת שעמדה על הפרק, השיקולים השונים ומה שהכריע את הכף בסוף. זו הצצה בעלת ערך עצום לאופן החשיבה הניהולי שלך, וזה בדיוק החומר שמייסדים, שותפים ומשקיעים מחפשים לקרוא.
- תצפיות על השוק: מגמה שהבחנת בה, שינוי שמתקרב, או משהו שכולם בתחום מפספסים כרגע. תוכן כזה ממצב אותך כמוביל דעה שחי את השטח, ולעיתים קרובות מוביל גם עיתונאים וכתבים לפנות אליך לקבלת תגובה.
- סיפורים מהיומיום: שיחה מעניינת עם לקוח, רגע ייחודי במסדרונות החברה, או אירוע קטן שמתוכו נולדה תובנה. הפרטים הקטנים והמדויקים תמיד עובדים טוב יותר מהצהרות כלליות.
- עמדות מנומקות: דעה מקצועית חדה וברורה על המתרחש בתעשייה, מגובה בהסבר הגיוני. עמדה ברורה מייצרת דיון אמיתי, מבליטה אותך מול המתחרים ויוצרת בידול. מי שיושב על הגדר ונזהר לא להביע דעה פשוט לא נשאר בזיכרון.
ממה כדאי להתרחק
ישנם פורמטים שלא מביאים שום ערך:
- פוסטים בנוסח "נרגש/גאה לשתף": הודעות שכוללות רק טפיחה עצמית על השכם בלי שום ערך לקורא. הקהל למד לדפדף אותן הלאה.
- הודעות יחסי ציבור: עדכונים רשמיים ומנוסחים מדי שייכים לעמוד העסקי של החברה, לא לפרופיל האישי שלך.
- תוכן גנרי ("חמישה טיפים להצלחה"): רשימות שיכולות להיכתב על ידי כל אחד, ללא הקול, הסיפור והניסיון שלך, הן רק רעש רקע בפיד.
- שיתוף קישורים יבשים: שיתוף כתבה או קישור ללא הבעת דעה אישית מקבל חשיפה נמוכה מאוד מהאלגוריתם, ומעניין מעט מאוד את הקוראים.
מבנה פשוט לפוסט שעובד
כשיושבים לכתוב, מומלץ להיצמד לשלד בסיסי של ארבעה שלבים:
- פתיחה שעוצרת את הגלילה: משפט ראשון חזק, מפתיע, שמעלה שאלה או מציג זווית אישית.
- הסיפור או התובנה: גוף הפוסט, כתוב בשפה פשוטה ובגובה העיניים.
- הלקח: השורה התחתונה שהקורא יכול לקחת איתו הלאה.
- שאלה פתוחה בסיום: משפט שמזמין את הקוראים להגיב, להתווכח או לשתף מניסיונם.
כדאי להקפיד על פסקאות קצרות של שורה עד שתיים, מתוך מחשבה שמרבית האנשים קוראים דרך מסך הטלפון.
והכלל החשוב ביותר: לכתוב בדיוק כמו שאתה מדבר. הטעות הנפוצה ביותר היא לעבור למשלב שפה נוקשה, מרוחק ומשפטי. לינקדאין מתגמלת שיחה אנושית. ברגע שהפוסט נשמע כמו אדם שמדבר עם עמית למקצוע ולא כמו חוזר מנכ"ל, רוב העבודה כבר נעשתה.
